סמל דניאל אביב חיים סופר ז"ל

קורות חיים

דניאל שלנו נולד ביום ט' בניסן תשס"ה ) 17.4.2005 ) באשקלון, ילד שלישי במשפחה - אח ללירז, ליטל ויהונתן.

גדל והתחנך באשקלון. דניאל היה קרן אור - חייכן, טוב לב ומאיר פנים לכל אדם. למד בבית הספר התורני למדעים בעיר. גדל עם ערכים של יהדות, אהבת העם וכיבוד הזולת. נער צנוע, מלא שמחת חיים, רגיש וישר דרך.

משפחה הייתה עבורו ערך עליון. דניאל היה ילד שכל הורה מייחל לו. בן מסור ואח אוהב ותומך. "הדבק של הבית".

כשדניאל נכנס הביתה, הבית התמלא באור, בצחוק ובשמחה. בכל פעם שיצא מחדרו אל הסלון, עבר וחיבק אחד-אחד, ומיד רומם את מצב הרוח.

דניאל היה אח שהוא חבר טוב, מקור לגאווה ולהערצה. גם עם המשפחה המורחבת טיפח קשר קרוב, וכונה במס' שמות חיבה: חבוצ'י, דנדוש, דוני..

הוא כיבד את סביו וסבתותיו והגיע אליהם לביקור בכל הזדמנות.

אדם רחב לב ומלא נתינה. לדניאל הייתה יכולת מופלאה לעזור מכל הלב, מתוך צניעות, ושמחה אמיתית. בלט כחבר טוב ונאמן שאפשר לסמוך עליו וכל חבריו מעידים שהוא היה החבר הכי טוב שלהם, תמיד קשוב ונכון לסייע והכי אהב להגיד "עלי" ולקחת על עצמו גם משימות של אחרים.

דניאל שלנו בורך בקסם אישי. במאור פניו, בנועם הליכותיו, בעיניו הנוצצות ובחיוך הענק שאפיין אותו כבש תוך מס' דקות בודדות את לב כל מי שפגש.

מנהיג שקט, שמצליח לסחוף את כולם בענווה שלו, אינטליגנציה הרגשית המדהימה שלו, תמיד ראה את האנשים סביבו והיה רגיש אליהם – החל מהמורה בכיתה ועד למלצר במסעדה.

בשעות הפנאי אהב לשחק בפלסטיישן, להיפגש עם חברים, לבשל ולהכין מנות מיוחדות.בין המאכלים שהתמחה בהם – טורטיות אגדיות, ושניצלים שכל המשפחה חיכתה להם מידי יום שישי.

היות ודניאל ידע להכיר תודה ולהעריך גם את הרגעים הקטנים בחיים ולראות את הטוב בכל דבר, נהג להגיד "ניצחתי את החיים".

בתאריך 15.4.2024 , חצי שנה אחרי תחילת המלחמה, דניאל התגייס לצה"ל והחל במסלול הכשרה ייעודי לקשר"גים )קציני קשר גדודיים( ושאף להיות הקשר"ג הכי טוב בצה"ל.

במהלך המסלול דניאל סופח לגדוד 13 בגולני. הוא ביקש להגיע לגדוד, אחרי שלגדוד הזה סופחה המפקדת שלו, מי שהעניקה לו את הכומתה שלה כמצטיין הצוות בתום מסע כומתה.

בנוסף התרשם מאוד מסיפורו של הקשר"ג הגדודי סרן עידן בלוי שנפל ב- 7.10.2023, ואף הקדיש לו שיעור שהעביר לחיילים בהכשרה.

לאורך המסלול לקצונה דניאל התגלה כחייל מקצועי, אכפתי ומסור. הוא לא ויתר לעצמו ובכל משימה נתן את כל כולו. כשהיה חולה, סירב להישאר בבית באומרו שאינו משאיר את המחלקה לבד. דניאל אהב מאוד את הצבא, את חבריו והיה גאה בשירותו המשמעותי ובתרומתו למדינה.

סמוך לתחילת המלחמה דניאל פגש את אתי - הדייט הראשון שלהם היה ליד מקלט, והחל להתפתח ביניהם קשר זוגי חם, טהור ויפה. יחד רקמו תוכניות לעתיד משותף. דניאל אף תכנן להציע לה נישואין בסוף קורס קצינים.

בתאריך 3.10.2024, ראש השנה תשפ"ה, דניאל היה עדיין בהכשרה ושהה בבסיס מחנה אל פורן ברמת הגולן. כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) ששוגר מעיראק פגע בחדר שבו שהה, דניאל האהוב שלנו ולוחם נוסף נהרגו מהפגיעה הקשה.

עם קבלת ההודעה ביום חמישי בשעה שש בבוקר, עולמנו התהפך והחיים השתנו לחלוטין. דניאל האהוב שלנו, היה ותמיד יהיה כל עולמנו.

דניאל הסתובב בעולם בידיעה מוחלטת שהוא אדם אהוב, שכולם מעריצים אותו ושהוא הלב והחיים שלנו, מתגעגעים ואוהבים עד אינסוף.

לזכרו של דניאל נפתח דף אינסטגרם remember_daniel_sofer ובו מועלים תמונות, סרטונים ופעולות להנצחתו.

יהי זכרו ברוך