קורות חיים
בתם של אסנת ואיציק. נולדה ביום ט"ז באייר תשס"ג (18.5.2003) באשקלון. אחות לתאיר ויהלי.
סיוון גדלה והתחנכה באשקלון. למדה בבית יסודי באזור מגוריה והמשיכה ללימודי חטיבה ותיכון בבית הספר "מקיף ד' דרכא ע"ש רבין" בעיר.
נערה מלאת שמחת חיים, בעלת צחוק מתגלגל וחיוך רחב. בלטה בקסמה האישי ובטוב ליבה. שאפתנית ומלאת מוטיבציה להצלחה בכל תחום בחייה. סיפרה אימה: "היה לה רצון מברזל גם בלימודים. הייתה לה בעיית קשב וריכוז והיא התקשתה מאוד במתמטיקה אך לא ויתרה למרות הקושי. למדה לבדה ועם מורה פרטי, לא הפסיקה לתרגל עד שסיימה את הבגרות במתמטיקה ואת הבגרות בכלל, בהצטיינות".
ניחנה בחוש אסתטי מפותח, הופעתה מסודרת ומוקפדת. נהנתה לעצב את סביבת מגוריה עם עציצים ופריטים ייחודיים, מעניקה לה את הטאצ' האישי שלה.
ביום 24.10.2021 התגייסה לצה"ל ושובצה לשירות בחיל הקשר והתקשוב. לאחר שעברה הכשרה מתאימה הוצבה כרכזת אמצעי תקשוב באוגדת עזה. היא שמחה מאוד מהתפקיד והייתה חדורת מטרה לבצעו על הצד הטוב ביותר. חשוב היה לה לתרום ככל יכולתה למען המדינה. נהנתה מהעשייה הצבאית המשמעותית ומההווי החברתי בבסיס, יוצרת קשרים חברתיים בקלות.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
בערב הקודם חגגה סיוון עם חברותיה במסיבת פיג'מות את סוף השירות שלה, שתוכנן לשבוע הבא. התרגשה לקראת הבאות, מתכננת וחולמת על הטיול הגדול לניו יורק, לימודי השפה האנגלית והתמחות בעיצוב פנים.
לשמע האזעקות בשעה שש וחצי בבוקר קמו היא וחברותיה משינה והבינו כי מחבלי החמאס חדרו לבסיס. במחשבתה על משפחתה האהובה חייגה לאימא ואמרה לה: "אימא יש חדירת מחבלים, אני אוהבת אותך". תחילה החיילות התחבאו במיגונית, אך לאחר שנזרקו לכיוונן רימונים נאלצו לצאת ונורו על ידי המחבלים. רבות ובהן סיוון נפגעו.
סמל סיוון-שמחה אסראף נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת עשרים בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותירה אחריה הורים, אח ואחות.
לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל ראשון.
בהלווייתה שרה הזמרת מיקה משה את השיר האהוב עליה - "יש לך אותך" (מילים: הודיה חיוט; לחן: אלחנן שלום).
ספדה לה אימה: "סיוון הייתה ילדה יפיפייה, אהבה את החיים, תמיד שמחה ומאושרת. היה לה צחוק מתגלגל וביישן. אהבה לחייך, טובת לב, נכונה לעזור לכולם. בעלת לב זהב. אין חייל או חיילת שביקשו עזרה והיא לא עזרה להם. סלחנית ולא שומרת טינה, כולם אהבו אותה, נוכחותה ממגנטת. זאת סיוון, וככה אני רוצה שיזכרו אותה".
אחותה תאיר ספדה לה: "אחותי היפה, את היית הילדה הכי טובה בעולם, מלאכית קטנה שהלכה בטרם עת. כל כך טובת לב, עדינה, יפה, בעלת שמחת חיים וצחוק מתגלגל, תמיד היית מתוקתקת ומסודרת. אין בן אדם שלא יעיד על היותך טובת לב, אוהבת לעזור ולהתנדב, אוהבת לתת מעצמך למען האחר, שוחרת שלום ותמיד שופטת כל אדם לכף זכות. אני אוהבת אותך לעולמי עד, את החצי השני שלי והנשמה הכי יפה וטהורה בעולם".
חברותיה הקימו לזכרה עמוד ברשת החברתית אינסטגרם, בו ניתן למצוא תמונות ודברי פרידה שכתבו.