רס"ל תומר דולב דאבול ז"ל

קורות חיים

בנם של אתי ונסים. נולד ביום ב' באייר תשמ"ט (6.5.1989) ברמת גן. הילד הבכור במשפחה. אח לנוי, ספיר, טוני, הראל ואלמוג.

תומר גדל באשקלון. למד בבית הספר המקיף "כפר סילבר" הסמוך לעיר. סיפר קרוב משפחתו: "החיוך שלו היה הדבר הראשון שרואים... הוא היה שובב ולא אהב ללמוד, אבל מעולם לא התחצף ולא עשה בלגן בשיעור. כיבד את המורים ושמר על דרך הארץ שלו".

סיפרה אימו: "תומר היה ילד אדיב ומצחיק, עוזר למי שמבקש, חרוץ ומשיג מטרות", ואחותו הוסיפה: "הוא היה דמות משמעותית בחיי הרבה אנשים וספציפית בחיי. העוגן שלי בחיים. אח גדול שדואג, מכיל, משפיע ומתעניין. חבר טוב, חוש הומור מפותח במיוחד, והיו לנו את הצחוקים שלנו".

"ערך המשפחה היה חשוב לו", ציין קרוב משפחתו, "תמיד דאג להיות אוזן קשבת, כתף רכה ותומכת, מכיל ומייעץ וידע תמיד להגיד את הדבר הנכון ולהרגיע... בן אדם שתמיד היה נרתם לעזור וללא שום אינטרסים. תמיד היה מסביר פנים ונחמד. לא משנה מה הוא עשה, תמיד מצא את הדרך להתחבר לאנשים".

הוא אהב הרפתקאות ותחביבו המשמעותי, כבר מגיל חמש עשרה, היה אופנועים וכל מה שקשור אליהם.

אחרי שסיים את לימודיו התגייס לצבא ושירת בחטיבת "כפיר", בגדוד החי"ר "לביא". "תמיד ראשון לעזור. גבר אמיתי, ג'נטלמן, לב ענק. רואה את כולם כשוויוניים", תיאר אותו חברו לשירות, ואלון חברו הוסיף: "איש מלא בשמחת חיים, אופטימיות, חוש הומור ואהבה לעולם".

לאחר שחרורו, השלים בגרויות, וטס לטיול של חמישה חודשים בהודו, במהלכו דהר באופנוע ברחבי המדינה. כשחזר משם, התגורר אצל סבתו בכפר סבא.

בהמשך, למד מדעי ההתנהגות לתואר ראשון באוניברסיטת אריאל והתגורר בעיר. כשסיים את לימודיו, התגורר שוב בכפר סבא, ומאוחר יותר ברמת גן, ועבד כמנהל מכירות בחברת "קיסר".

בחודש ספטמבר 2023 הוא שכר דירה במושב שדי חמד הסמוך לכפר סבא, אבל קודם שעבר אליה יצא לנופש בסיני בחג סוכות תשפ"ד.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

תומר, שנפש בסיני, גויס באותו היום בצו שמונה כלוחם בגדוד 7109 בחטיבת "דניאל" של פיקוד העורף. סיפר קרוב משפחתו: "תומר אהב לעשות מילואים, זה נתן לו תחושת סיפוק ותרומה למדינה... ישר כששמע שכל הבלגן התחיל, קיפל את הדברים ונסע להתגייס, גם אם זה אומר להיות כמה שעות על הכביש עם הווספה הכחולה שלו". למחרת, במהלך הלחימה, נהרג.

רב-סמל תומר דולב (דאבול) נפל בקרב ביום כ"ג בתשרי תשפ"ד (8.10.2023) . בן שלושים וארבע בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.

ספדה לו טוני אחותו: "תומר אח שלי. אני כל כך מתגעגעת אליך. אתה גיבשת את כולם... הרגעים האחרונים שלך היו כשעזרת לחייל במצוקה, כי כזה היית תמיד, דואג ואכפתי ורואה את האחר... היית האח הכי טוב בעולם. תמיד דאגת לי ושמרת עליי. היית הראשון שאליו התקשרתי בעת צרה. ידעת מה להגיד לי, איך להרגיע אותי ולהכניס אותי לפרופורציה. היית העוגן של כולנו. אחינו הבכור. הלב שלך היה כל כך גדול. אהבת את הארץ. טיילת המון, עשית חיים, הספקת לחוות... יש לי חור בלב בצורה שלך. פשוט ככה. היינו מסתכלים אחד על השני ולא צריכים להגיד כלום כי הבנו אחד את השנייה כמו בקשר טלפתי".

כתב אלמוג אחיו: "תומר אחי היקר. היינו בלתי נפרדים. אין משהו שלא היינו עושים יחד, ולא משנה איפה היינו בתקופות מסוימות בחיים, תמיד היינו מדברים ואוכלים אחד לשני ת'ראש. בחיים לא היה לי בן אדם יותר קרוב ממך".

ספד לו סגן-אלוף ניר, מפקד הגדוד: "תומר, לא כך קיווינו להיפרד ממך... אנו המומים וכואבים את לכתך. התגייסת לפני שש-עשרה שנים לשירותך הסדיר, ומזה שלוש-עשרה שנים לקחת חלק פעיל באימונים ובפעילות של הגדוד כאיש מילואים. התנדבותך התכופה מעידה על רוח הגבורה שהייתה לך, רוח ההתנדבות, מסירות אין-קץ, אחריות, אהבת האדם ואהבת המולדת. היית אדם מיוחד. גם בתפקידך כלוחם בדרכך הייחודית. היית גורם משמעותי בעשיית הפלוגה ובהגנה על מדינת ישראל. תומר, היית אדם משכמו ומעלה. טוב לב, חברותי, אהוב על כולם. איש של אנשים שיודע להגיע לליבו של כל אדם ולנהל שיחות עומק. דואג ואכפתי לכולם, מצחיק, ושכיף להיות בחברתו. עמדת איתן מול כל קושי אשר ניצב לפניך, תמיד בחיוך אשר גרם גם לנו לחייך. רוח הלחימה שלך והנוכחות שלך הן יחידות במינן וילוו אותנו לעד".

ספד אלון חברו: "שלוש שנים של סדיר, עשר שנים של מילואים ואין-ספור חוויות.הכרנו ביום הראשון בבקו"ם, מאז המשכנו ביחד מסע ארוך, מפרך ובעיקר מצחיק...קיבלת מלא כינויים לאורך הדרך, אבל שניים מהם תמיד יישארו: 'קוזימודו' ו'צ'יקמוק'... תמיד דיברנו על הטיול הגדול להודו. לא יצא לנו להגשים אותו ביחד, אבל בהחלט הגשמת אותו בענק כשהחלפת את הטוסטוס חמישים סמ"ק שכל כך אהבת באופנוע כבד וטיילת איתו בהודו. היום נוסף לך עוד כינוי, כינוי לא אופטימי ולא משמח, 'חלל צה"ל'. אוהב אותך, נוח על משכבך בשלום".

רוני חברו ספד: "נשלחת בצו שמונה להגן בגופך ולשמור על ביטחון מדינתנו. התמודדת עם המציאות הבלתי נתפסת וידעת להתמודד כפי שרק אתה יודע, בשלוות הנפש שיש בך... היית מפשר, מגשר, מוביל. הצלחת לראות כל אחד ואחת עם פנים אנושיות ולב רחב. זכית לאהבה והערצה של כל מי שרק פגש אותך... נודה לך על הזכות הגדולה שזכינו להכיר אותך".

בערב הצדעה לחטיבת "דניאל" שנערך בספטמבר 2024, הוקרן סרט קצר על תומר ומשפחתו הדליקה נר לזכרו.