מילה מילוש מישייב ז"ל

קורות חיים

מילה (מילוש), בת ריטה וצבי, נולדה ביום י"ז באדר תשמ"ג (02.03.1983) בבאקו בירת אזרבייג'ן (אז – בברית המועצות). אחות לאלכס, פליקס ונטלי.

שמונה שנותיה הראשונות של מילה עברו בבאקו, וב-1991 המשפחה עלתה לישראל. הם התיישבו באשקלון ומילה למדה בעיר, בבית ספר יסודי על-שם בן צבי ובתיכון מקיף עירוני א'.

אחרי שירותה הצבאי מילה למדה לימודים אקדמיים במכללת ספיר בשער הנגב. אחר כך היא עברה לגור בראשון לציון עם בן זוגה. מילה עבדה כמנהלת צוות בחברת הביטוח והפיננסים "הראל" ובמקביל למדה במכללה הבינלאומית לאימון וניהול ברמת גן. סיפרו חבריה לעבודה: "מילה הייתה מאוד אהובה על כולם ומאוד מסורה לצוות שלה, תמיד עם חיוך על פניה ותמיד אכפתית".

גלית, חברה של מילה, סיפרה: "מילוש הייתה בן אדם חם, רוחני ורגיש, בעלת חוש הומור ואינטליגנציה רגשית מפותחת. מה שהכי אפיין אותה היה היכולת לראות רק את הטוב בכל אדם והרצון לעזור לכל אחד. היא תמיד הייתה שם בשביל כל מי שזקוק לעזרה, תמיכה או עצה חברית, וידעה לתת את עזרתה ברגישות ונתינה אינסופיים. מילוש תמיד גילתה כישרון רב בכל תחום בו נגעה, תוך הקפדה על ערך עליון - התחשבות בזולת ובסביבה ... מילוש האירה בנוכחות שלה כל מקום בו דרכה כף רגלה, והפכה את השגרה לזמן משמח ובעל משמעות".

ביום רביעי בערב, אור לג' בסיוון תשע"ו (08.06.2016), יצאה מילה לבלות במרכז תל אביב, במתחם שרונה. היא ישבה בבית קפה עם חברה והמתינה לבן זוגה. סמוך לתשע וחצי בערב קמו ממקומם שני מחבלים פלסטינים שישבו כאורחים במסעדת "מקס ברנר" הסמוכה והחלו לירות לכל עבר. בירי המחבלים נרצחו ארבעה אנשים, בהם מילה, ואחרים נפצעו.

מילה הייתה בת 33 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין באשקלון. הותירה הורים, שני אחים ואחות.

ספדה גלית, חברתה הטובה של מילה: "כל מפגש עם מילוש היה חוויה מלאת הומור, אנרגיה חיובית ותובנות חשובות על החיים. מעולם לא פגשתי בן אדם עם חשיבה כה יצירתית ולא סטנדרטית. מדובר בבחורה בעלת נפש שזוהרת בכל צבעי הקשת ומקרינה את טוב ליבה על הסביבה.

העולם בלי מילוש הוא עולם מואר פחות. היא תמשיך לחיות בליבי לעד".

ראש העיר אשקלון, איתמר שמעוני, ספד למילה: "מילה אמורה הייתה להינשא לחבר שלה בעוד מספר חודשים, ועוד הספיקה להתקשר אליו ולדווח שנפגעה בפיגוע. למרבה הצער היא לא שרדה את הפציעה הקשה. נוכח התמונות המחרידות מהפיגוע אנו נותרים המומים ומזועזעים, כיצד יכולים בני אנוש ליטול בקלות שכזו חייהם של אנשים על לא עוול בכפם, שכל חטאם היה שהם יהודים ... ליבי אתכם, בני משפחת מישייב - ההורים צבי וריטה, האחים פליקס ואלכס והאחות נטלי. כל אשקלון כואבת ואבלה יחד איתכם ומתקשה לעכל את גודל האסון הנורא שפקד אותנו.

אין במילים נחמה, אולם עיני כולנו נישאות למרום בתחינה לבורא עולם שיסיר מעלינו כל גזירות קשות ומרות, שישלם גמול לכל אויבינו ושיעשה שלום עלינו ועל כל ישראל.

מילה היקרה, נוחי בשלום על משכבך. מי ייתן ותהא מנוחתך עדן. ולמשפחתך נאחל שלא תדעו עוד צער ומן השמים תנוחמו".