תפריט נגישות

טוראי דוד עמרם ז"ל

דוד עמרם
בן 20 בנפלו
בן שרה ועמוס
נולד בלוב
בל' בכסלו תש"ט, 1/1/1949
התגורר באשקלון
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 9
נפל בפעילות מבצעית
בל' בניסן תשכ"ט, 18/4/1969
מקום נפילה: סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: אשקלון-מגדל
חלקה: 1, שורה: 5, קבר: 1.

סיפור חיים

דוד, בן עמוס ושרה, נולד בשנת תש"ט (1949) בטריפולי, בירת לוב. בשנת 1951 עלתה המשפחה והשתקעה באשקלון, כרוב העולים מטריפולי באותה תקופה. כאשר הגיע לגיל-הלימודים למד בבית-הספר היסודי על-שם ארלוזורוב באשקלון ואחרי שסיים את לימודיו בו למד בבית-הספר "אורט" אשר במקום. מטבעו היה חביב מאד והיה בקשרי ידידות טובה עם כל אחד. הוא לא כעס, לא שנא ולא הקניט שום בן-אדם; כולו אמר אהבה. מתחילה הצטרף לגדנ"ע מן השורה. עד מהרה הפך להיות לעמוד-התווך בחברה בגלל ידידותו הנאמנה ונגינתו בגיטרה. הוא אהב לנגן על גיטרה ועל-ידי-כך היה מוסיף שמחה בין חבריו. הוא היטיב נגן ואף עזר לאחיו בתורת התוים. דויד היה חבר בתזמורת-חובבים של בני-הנוער בשכונה ותזמורת זו היתה מופיעה בקביעות במועדון הנוער שם. דויד היה עליז ברוחו, אהב לספר בדיחות ולשיר שירים. עוד תחביב היה לו והוא מלאכת-יד - ובעיקר עבודות-עץ.

שאף ללמוד ולהתקדם בידיעותיו והיה נוהג לשקוד על ספרים וחוברות- הדרכה שאחיו סיפק לו. במאי 1967 גויס לצה"ל והוצב לחיל-השריון. באותו זמן של גיוסו היו שני אחיו בשירות הצבאי ובלשכת-הגיוס הביעו את נכונותם לדחות את גיוסו עד שאחד האחים ישוחרר. אך הוא סירב ולא קיבל את ההצעה; הוא רצה מאד להיות חייל בצה"ל. בשירותו זה הוכיח את מסירותו לצבא ולחבריו וכשם שאהבוהו בשכונת-מגוריו ובמועדונה, היה אהוב על חבריו-לנשק ועל כל מי שהכיר אותו ביחידה. היה אוהב לעודד חברים ולא פעם אמר: "צה"ל מנסה להכשיר אתכם לתפקיד מסויים. חבר'ה החזיקו מעמד". אף כי הוא עצמו לא עישן היה נוהג לקנות סיגריות בשק"ם בכסף המועט שהיה לו ולהביאם לחברים במעצר וזה ציין את מסירותו לחבר.

כן היה מסור להוריו ולבני משפחתו ובכל הזדמנות הראה להם אהבה עזה. פעם יצא לקורס-קשר בהתלהבות מרובה כי ראה בכך אפשרות להתקדם, שכן יהיה הלימוד עזר לו בחייו האזרחיים. בקורס השתדל מאד ואמנם סיים אותו בהצלחת וחזר ליחידה כקשר באותה פלוגה אשר בה שירת. הוא מילא את תפקידו בחריצות ובנאמנות. אך עוד הוא בשירות-החובה נפל בקרב ביום ל' בניסן תשכ"ט (18.4.1969). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באשקלון. מפקד-גדודו ספד לו ובין שאר דבריו אמר: "היכרתי את דויד כחייל מסור מעל לחובתו ומעבר לה, אהוב על כל החיילים והמפקדים. תמיד שקט, חייכן ומוכן להושיט יד עוזרת לחבר.

אומץ-לבו התגלה גם בתקרית העגומה שבה נפל שדוד מכדור מרצחים מצרי... אין ניחומים לאבדה - אך אולי שמץ-נחמה תמצא בעובדה שדויד נפל כגיבור על מזבח המולדת". יושב-ראש התאחדות עולי-לוב העלה על נס את אומץ-לבם של "צעירים כפירי-האריות, אשר לכם זהב וידם ברזל". גדודו הוציא חוברת לזכר הנופלים - וביניהם גם דוד.

בניית אתרים: