תפריט נגישות

סמל גדליהו קוברי ז"ל

גדליהו קוברי
בן 19 בנפלו
בן אסתר וחיים-ירמיהו
נולד ברומניה
בי"ח בסיון תשי"ד, 19/6/1954
התגורר באשקלון
שרת בחיל השריון, חיל הנדסה
יחידה: חט' 421, גד' 264
התגייס ב-1.8.1972
נפל בקרב
בכ"ג בתשרי תשל"ד, 19/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: אשקלון-מגדל
הותיר: הורים ושני אחים - אבי ובצלאל

סיפור חיים

גדליהו, בן אסתר וחיים-ירמיהו, נולד ביום י"ח בסיוון תשי"ד (19.6.1954) בסאטו-מארה שברומניה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1961. הוא למד בבתי-הספר היסודיים "עוזיאל", "סיני" ו"שפיר" באשקלון ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-דתי על-שם רוגוזין באשקלון. הוא היה תלמיד מצטיין ושימש דוגמא לחבריו, על אף שלא היה בחזקת "תולעת ספרים". תמיד עזר לחבריו, נתן להם לעיין במחברותיו ובספריו ואף הסביר להם בסבלנות כל-אימת שהתקשו בהבנת החומר. הוא היה חבר פעיל בתנועת "בני עקיבא" והיה גם חובב ספורט. היה לו אוסף ספרים והוא אהב לקרוא ספרות ושירה. בעיקר הייתה אהובה עליו יצירתו של המשורר ביאליק. לעתים היה נתפס למעשי-קונדס ונהג לבדר את חבריו בתעלולים ובחיקויים. הוא היה פעיל בחברה, נבחר לוועד-התלמידים מטעם כיתתו והיה מעורה בענייני הכלל ומקובל על הכל. מטבעו היה ערני, בעל בטחון עצמי ורצון עז, פיקח ושנון. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו וקשור מאד לאחיו-התאום.

גדליהו גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והתנדב ליחידת-צוללנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צוללנים הועבר לחיל השריון והשתלם בקורס נהגי נגמ"ש ובקורס מ"כים. אחרי-כן הוצב ביחידת-שריון בסיני בתפקיד נהג רכב זחלי והוענקה לו דרגת רב-טוראי. הוא היה חייל מסור ולוחם אמיץ, אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק. כתב עליו חברו: "הוא היה בעל אמביציה, מוטיבציה וכושר-מנהיגות בלתי רגילים, פטריוט ואידיאליסט... הוא סימל ביחידתנו מרץ, ארגון וסדר".

גדליהו הקפיד תמיד שלא להדאיג את הוריו ואת חברתו האהובה, שעמד להתארס עמה כאשר פרצה המלחמה. במלחמת יום הכיפורים לחם עם יחידתו בקרבות נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) השתתפה יחידתו בפריצה אל הגדה המערבית של תעלת סואץ. במהלך הקרבות לאחר החצייה נפגע מרסיס ומת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשקלון. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נפלו הועלה לדרגת סמל. מפקדו אמר עליו: "הוא היה לוחם מצטיין שמת מות-גיבורים". לזכרו ריכזו הוריו מדברי-חברים על דמותו וכן קטעים מתוך דברים שכתב. ביניהם כלולים הדברים שאמר על הלימודים בבית-הספר: "לפי דעתי אסור שתעודת-הבגרות תיהפך לאידיאל נכסף. על בית-הספר לשים את הדגש על הקניית ערכים בכל התחומים ובעיקר בתחום הדתי... אז לא ניתקל כלל בבעיה הכאובה של 'הולך ופוחת הדור'".

בניית אתרים: