תפריט נגישות

סמ"ר יוֹבֵל מוריוסף ז"ל

יוֹבֵל מוריוסף
בן 20 בנפלו
בן אילנית ומרדכי
נולד באשקלון
בכ"ח בטבת תשנ"ח, 25/1/1998
התגורר באשקלון
שרת בחטיבת כפיר
התגייס ב-3.8.2017
נפל בפעילות מבצעית
בה' בטבת תשע"ט, 13/12/2018
מקום קבורה: אשקלון
חלקה: 6, שורה: 1, קבר: 3.
הותיר: הורים ושלוש אחיות- מורג, מיתר וליבת אדל

סיפור חיים

בן אילנית ומרדכי. נולד ביום כ"ח בטבת תשנ"ח (25.1.1998) באשקלון. ילד שני להוריו, אח של מורג, מיתר וליבת אדל.

יוֹבֵל, ילד חמוד ושקט עם עיניים מחייכות, זכה לשם זה משום שנולד בשנת היובל למדינת ישראל. הוא גדל והתחנך באשקלון. מכיתה א' למד בבית הספר היסודי "חב"ד אור מנחם" ומכיתה ז' למד בתיכון "מקיף דתי עירוני ב' אמי"ת", שניהם באשקלון.

בבית הספר התיכון היה תלמיד אהוב על מוריו ועל חבריו כאחד והצטיין בכדורסל. הוא שיחק בקבוצת הכדורסל "אליצור אשקלון" ואהד את קבוצת "מכבי תל אביב". חברו הטוב אומר סיפר, "היינו משחקים כדורסל בבית הספר. בכל מקום היינו ביחד, היינו אחד. היינו הולכים למשחקים של 'מכבי תל אביב' ביחד".

לאחר לימודי התיכון החל ללמוד בישיבת ההסדר "קריית אונו". יוֹבֵל היה חרוץ בלימודיו בישיבה. מייד כשבא, לקח לו ארון והניח בו ספרי קודש, ספרי אמונה וספרי מוסר. הוא גם תלה מערכת של שיעורים בתוך הארון וסימן לעצמו מתי שעת לימוד עצמי, מתי זמן לימוד בחברותא, מתי שיעור של הרב ומתי זמן חופשי. הרב אריאל סיפר, "כשנזכר אני בך, עולה בי דמותך לבוש בקפוצ'ון הכחול שלך, וכולך רכון על הספר במקום מושבך בבית המדרש. כאשר למדת ורצית לקיים הדברים ולא תמיד היה ברור לך כיצד לקיימם, ידעת לפנות לכל אחד מאיתנו ולבקש עצה, וכך זכית ללמוד ולקיים, ללמוד ולהתקדם".

בתקופה זו התחזק בלימוד תורה ומוּסר וכבש את ליבם של הרבנים והתלמידים האחרים. מידת הכרת הטוב שהייתה בו באה לידי ביטוי בקשר החזק שרקם עם רבני הישיבה. עם הלב החם שלו התחבב על כולם – הצוות, חבריו לשיעור, חברי הקהילה ואף על בני המשפחות שלהם. כך, בשבת היכרות שעשו בישיבה שיחק עם כל הילדים כאילו הם האחים הקטנים שלו: בפשטות, באהבה ובענווה גדולה.

יוֹבֵל נהג בנימוס ובענווה ולא רדף אחר כבוד. אף על פי שמגיל בר מצווה היה קורא קבוע בתורה בבית הכנסת "אור הזוהר" באשקלון, מתוך צניעות הוא ביקש שהדבר לא יתפרסם, כפי שתיאר הרב בישיבה: "אחוּז היית במידת הענווה. דברים שנשתבחת בהם, לא רצית להתפאר בהם ואף הסתרת אותם, שהרי בעל קורא אתה וקריאתך נעימה, אך כשהגעת לישיבה לא רצית שנדע, ואילולי אביך היקר השתבח בך, אנו לא היינו יודעים כלל".

הרב השווה את ענוותו של יוֹבֵל למה שהרמב"ן כתב על ענווה, "כשמבאר הרמב"ן כיצד ראוי לנהוג במידת הענווה, תוהה אני לעצמי שמא דמותו של יוֹבֵל ניצבה לנגד עיניו? שהרי מילותיו של הרמב"ן היו אורחות חייך. וכך כותב הרמב"ן: '... כל דבריך יהיו בנחת, וראשך כפוף; ועיניך יביטו למטה לארץ, וליבך למעלה; ואל תביט בפני אדם בדברך עימו. וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך'. דיבורך בנחת היה, וראשך כפוף היה ועיניך לארץ היו, וכך נהגת בדברך עם אביחי המדריך או עם עדי המנהל".

יוֹבֵל היה עמוד התווך של המשפחה. אחיותיו מורג וליבת הן מוגבלות שכלית ופיזית. הוא כיבד את הוריו, אהב את אחיותיו והיה מסור למשפחתו. עזר להוריו בטיפול בבית, הרבה לשוחח עם אחיותיו בטלפון או שלח הודעות מוקלטות. אימו סיפרה, "הוא היה קשור אליהן, הוא היה כל עולמן והן היו כל עולמו". הרב בישיבת ההסדר סיפר, "ליבך לב ענק היה, לב של אהבה, לב מלא רגש, לב שטיפל במסירות בשתי האחיות המיוחדות שלך, לב שהתגאה בהן. זוכר אני את המפגש הראשוני שלנו בשלהי קיץ תשע"ה בבית באשקלון ... קיבלת אותנו במאור פנים והצגת לי את משפחתך ואחיותיך בפשטות ובטבעיות. לא כל אחד היה נוהג כמוך".

ביום 3.8.2017 התגייס לצה"ל ושובץ כלוחם בגדוד "נצח יהודה" של חטיבת "כפיר" בחיל רגלים, במסגרת הנח"ל החרדי. הוא רצה לשרת שירות קרבי מתוך ערכים של אהבת העם והארץ שספג בביתו, אף על פי שלא היה חייב לשרת שירות כזה.

יוֹבֵל בלט לטובה ביכולותיו בשלל קורסים שעבר והצטיין בנתינה לחבריו לנשק ובנשיאה משותפת בעול. מפקד חטיבת "כפיר", אלוף-משנה ציון, סיפר שעזרה לזולת הייתה נר לרגליו ושמשימת ההגנה על אזרחי ישראל הייתה לנגד עיניו תמיד. חברו אומר סיפר, "יצא לנו לדבר על מה הוא עושה ... היה נוסע הרבה על האמר צבאי, עשה הרבה מעצרים".

בדרך כלל יצא יוֹבֵל לחופשות שבת בבית, אך לעיתים בילה את חופשות השבת בַּישיבה, וכשהתבקש לספר לתלמידים על מעשים שעשה או על דברים שקיבל מהמקום הוא נענה ברצון. הרב סיפר, "עמדת בקומתך הטמירה וסיפרת בערגה על הישיבה ובגאווה על הצבא, אך תמיד קולך היה שקט ובנחת, ועיניך בענווה הביטו לארץ".

גם בעת שירותו התובעני הקפיד לשמור על קשר אמיץ עם משפחתו. כשחזר לחופשות סוף השבוע, הניח את תיקו בצד ומייד הקדיש את זמנו לשחק עם אחיותיו המוגבלות ולחבק אותן. הוא גם דאג להתקשר לעיתים קרובות להורים כדי לוודא שהכול כשורה, והתעניין תמיד בשלומה של אחותו מיתר, בת השירות הלאומי, שהייתה לו ברת שיח.

בסוף השבוע השני של חודש דצמבר 2018, שבת חנוכה, חגגו בני המשפחה המורחבת יום הולדת שמונים לסב שמואל בבית מלון. יוֹבֵל צחק, שר, שוחח עם קרוביו ונהנה מכל רגע. בלי שאיש ידע, הייתה זו מעין מסיבת פרֵדה.

כעבור כמה ימים, ביום חמישי 13.12.2018, הוא התנדב להחליף את חבריו במשמרת במקום לצאת הביתה מוקדם, כדי לאפשר להם מנוחה. בזמן שהיה במשמרת בתחנת אוטובוס בצומת גבעת אסף, יצא מחבל מרכב שעצר ליד התחנה והחל לירות לעבר חיילים ואזרחים. יוֹבֵל נפגע ונהרג במקום. עימו נפל חברו לגדוד, סמל יוסף כהן, וכן נפצעו באורח קשה חייל נוסף ואזרחית.

סמל יוֹבֵל מוריוסף נפל בפעילות מבצעית ביום ה' בטבת תשע"ט (13.12.2018). בן עשרים בנופלו, שלושה שבועות בטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר הורים ושלוש אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

אביו ספד לו: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים" (ירמיהו לא, יט) ... אתה ילד שעשועים. ילד של תורה, ילד של כיבוד הורים, ילד של חברה, ילד של עזרה. באת לעולם כדי לעזור. אני מבקש דבר אחד – אל תפסיק לעזור גם בעולם הבא. תמשיך להתפלל על הבנות. שנמשיך לגדל את הבנות בשמחה עם כל הקושי. הוא איתנו והוא יהיה איתנו לעד ... אני אוהב אותך".

אימו הוסיפה: "יוֹבֵל, סליחה שלא עשיתי בשבילך מספיק. סליחה אם לא הקשבתי לך או לא עניתי לך או לא הסברתי לך. יוֹבֵל, אני אוהבת אותך הכי בעולם".

ספד לו הרב אריאל מישיבת ההסדר: "יוֹבֵל שלנו, הרוג מלכות אתה, והרוגי מלכות אמרו לנו חז"ל אין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם. זכית ונלחמת על ארצנו הקדושה. זכית והתעלית לדרגה הגבוהה ביותר. זכית והגעת לשמיים מלא בתורה, מצוות ומעשים טובים. יוֹבֵל שלנו, כל כך רצית לשוב לישיבה, ללימוד התורה ולצמיחה רוחנית. אף אנו רצינו שתשוב, שתמשיך לגדול ואף להוביל את החבר'ה הצעירים כמדריך, אך לא ידענו שגדולה מזו מזומנת לך. נתבקשת לישיבה של מעלה, לבית מדרשו של רבי עקיבא בן יוסף שאף הוא נהרג על קדושת שמו הגדול יתברך. וכעת יוֹבֵל עמוד לפני כיסא הכבוד ותזעק לריבון העולמים 'ארץ אל תכסי דמך'. ואין ספק שכעת רוח השכינה וזיו כבודה שורים עליך ומזומן אתה לחיי העולם הבא".

הדוד שלום ספד לו: "כמו גדול התנאים רבי עקיבא, בנפילתך במסגרת תפקידך כחייל בצבא ההגנה לישראל קיימת את הקשה שבמצוות – 'ובכל נפשך', אפילו הוא נוטל את נשמתך ... אומר הנביא ירמיהו במגילת איכה, "כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ" [איכה ב, יג] – גדול כים שברנו. מי ייתן לנו תמורתו".

בימי ה"שבעה" אמר נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין: "באנו לבכות את לכתו של שומר חומות ישראל. גיבור אמיתי שידע לשמור על הזהות שלו וגם להגן עלינו מתוך ההבנה שעל הבית שלנו רק אנחנו נוכל לשמור. יוֹבֵל היה מפעים בהתנהלותו, נשא שם שורשי ומחובר כל כך למדינה הצעירה שלנו ונפל על משמרתו למען ביטחונה".

כשבוע לאחר נפילתו הוקדש לזכרו משחק כדורסל בהיכל הספורט בעיר. מאז התקיים טורניר כדורסל נוסף בבית הספר התיכון שלו, "מקיף דתי עירוני ב' אמי"ת", שנועד להפוך למסורת שנתית. בית הספר וכן ארגון "מעגלים" שאליו השתייך הפיקו סרטונים לזכרו, ואפשר לצפות בהם באתר יוטיוב. בסניף מרכז שפירא של תנועת הנוער "בני עקיבא" הוקדש שבוע מיוחד לזכרו.

בני המשפחה עוסקים בהנצחת יוֹבֵל במגוון דרכים: קריאת כולל באשקלון על שמו – "משכן יוֹבֵל". ספר תורה הוכנס לזכרו במושב נחלים ומתוכננים עוד הכנסות ספרי תורה לעילוי נשמתו. בניו ג'רזי נקרא על שמו אולפן ללימוד עברית. חדר לימוד במכינת עלי וצוות טירונים נקראו גם הם על שם יוֹבֵל. בבית הספר התיכון בו למד נחנך בית המדרש "תורת יוֹבֵל" וניטע עץ הדר בגן הזיכרון.

בניית אתרים: