קורות חיים
אלון, בנם של ציפורה וג'קי, אח לארז ועדי, נולד בהרצליה ב-6.5.76.
אלון ז"ל החל את שירותו הצבאי בגיל 16 בפנימיה הצבאית ומשם התגייס לצה"ל ליחידת מודיעין - שם עבד כמכונאי רכב כשנתיים. לאחר מכן עבר לבסיס גלילות ולמד חשמלאות ומכונאות רכב.
בתום שירותו הסדיר חתם קבע ועבר לשרת בחטיבה הצפונית ע"י עזה. הוא החל כמכונאי רכב ובהמשך למד קורסים נוסף בתחום המכונאות והחשמל ופיקד על מחלקת מכונאות אשר מנתה כ-10 חיילים. הוא היה אחראי שכל המחלקה תתפקד ושהרכבים יטופלו בצורה הטובה ביותר. במהלך השנים - קיבל תעודת בוחן.
אלון שירת בחטיבה הצפונית במשך 4 וחצי שנים. בשנה האחרונה לפני מותו יצא אלון לקורס קצינים אך לא עבר את הקורס בשל בעיות כושר. אלון התאכזב מאוד אך ניתנה לו הזדמנות שניה לקורס חוזר. בינתיים חזר אלון לשרת בחטיבה הצפונית כאחראי מחלקת מכונאות.
אלון היה בעל מוטיבציה מאוד גבוהה, היה איש עבודה מוצלח ואחראי מאוד לכל הקורה בסביבתו. אדם שיודע לעבוד במלא המרץ, חרוץ מאוד ותמיד שואף שהכל יתפקד על הצד הטוב ביותר. הצבא היה עבורו ביתו הראשון, הוא היה מורעל צבא, בלשון המעטה. אהבתו לצבא היתה כמו למשפחתו. רס"ר אלון פרץ קיבל תעודת נגד מצטיין שעשה את עבודתו בצורה הטובה ביותר.
אלון תמיד דאג לחייליו כמו לילדיו. הוא דאג שיהיה לכל אחד מה שצריך ושכולם יהיו מרוצים. בתחילת כל שבוע היה מכנס כל החיילים לשיחה בנושאי צבא ובנושאים שאינם קשורים לצבא.
אלון תמיד יצא לשטח ראשון. הוא אהב את המשימות הקשות שהוטלו עליו. בסה"כ הוא היה מגיע הביתה פעמיים בשבוע מכיוון שהיתה לו המון אחריות.
אלון היה אדם שמח, תמיד יש חיוך רחב על פניו. יש לציין שאהבתו לזולת היתה במקום הראשון. הוא רכש כבוד לכולם מהקטן לגדול, תמיד ידע להיות במקום ובזמן הנכון, היה אדם אכפתי לכל מה שקורה סביבו. דאג קודם לכולם והוא אחרון תמיד. אין אדם שרצה עזרה, עצה, שיחה ואלון לא היה תמיד הראשון שיעזור וירצה לתת מעצמו.
אהבתו לאישתו ולילדיו היו במקום הראשון תמיד דאג ולא החסיר מאומה, היה אבא מקסים ונהדר לשני ילדיו מתן ונווה. אלון ומיכל היו נשואים כ-4 וחצי שנים (בנוסף לשנתיים בהן יצאו ביחד). הם התחתנו ב-18.5.98. בשנת 99 נולד מתן ובשנת 2002 נולד נווה.
אלון אהב את הצבא בצורה בלתי מוגדרת - המדים היו כל חייו.
אלון היה אדם דתי, מסורתי, אהב מאוד את הדת ותמיד האמין בבורא עולם, אהב להתפלל וללמוד תורה. הוא אהב המון לכתוב שירים, סיפורים וקטעי יומן. רמת הספרות שלו גבוהה מאוד.
תמיד שאף להגיע כמה שיותר רחוק כדי להצליח. כולם אהבו את דמותו של אלון הרי אי אפשר לא לאהוב אדם כמוהו. כל מקום וכל רגע שמישהו היה איתו תמיד שיבחו ואהבו אותו. היו לו המון תוכניות בחיים והוא אהב את החיים, אהב שהוא אבא לשני ילדים מקסימים - זו היתה גאווה גדולה בשבילו.
אלון ז"ל נהרג ב-6/8/02 בעת מילוי תפקידו. המוות היה מכה קשה עבור אישתו, ילדיו ומשפחתו.
איבדנו אוצר יקר, בעל, בן, חבר, אבא מקסים שהחיוך שלו לא יוצא לאף אחד מהעיניים בן אדם עם לב רחב מאוד. בחור יפה תואר.
את אלון נזכור תמיד בדברים הכי טובים שאהב.
תמיד הוא הזכיר לי את המשפט הבא: "שהחיוך אף פעם לא יצא לי מהפנים שתמיד אהיה מאושרת ושמחה ושאשאר צעירה לנצח".