רב"ט הרצל בובליל ז"ל

קורות חיים

בן זכיה ומנטור, נולד ביום י"ז בתמוז תשכ"ד (27.6.1964), באשקלון. הרצל היה בן השביעי להוריו, ואחריו נולדו להם עוד חמישה ילדים. את לימודיו התחיל הרצל בבית-הספר היסודי "כצנלסון". הוא לא היה תלמיד מבריק, אבל היה אהוב על חבריו ועל מוריו. הרצל היה ידוע כמי שאוהב לצחוק ולהצחיק, ולא פעם אמרו המורים על "אף כל התעלולים - את הרצל אנחנו אוהבים!" בשעות הפנאי הוא אהב לשחק עם חבריו בכדורגל או בכדורסל, ולפעמים שיחק גם בשעת השעורים. בהיותו בכיתה ח' הצטרף הרצל לקבוצת כדורגל לנוער. כשסיים את למודיו בבית-הספר היסודי, למד עוד שנה אחת בבית-הספר התיכון "אורט חניכים", ואחר כך יצא לעבודה ולמד יום אחד בשבוע במיסגרת "הנוער העובד", חבריו לעבודה מספרים שגם בזמן העבודה נהג כדרכו לספר בדיחות ולהעיר הערות בנים מצחיקות. אך הוא ידע זמן לעבוד וזמן לבלות.

לפני גיוסו לצה"ל הצטרף הרצל לתנועת "עודד" ועסק בהדרכת נוער באשקלון. הרצל אהב לעזור לחבריו ולכל הנזקק לעזרה. הוא היה אהוב על כולם ואת שמחת החיים שלו הקרין על כל סביבתו. כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל הוצב הרצל לשרת בחיל השריון. הוא היה גאה מאוד במדיו, ואהב את הצבא ואת הטנקים שעליהם התאמן. כאשר היה מגיע הביתה לחופשות, אהב הרצל לשבת עם כל בני המשפחה ולספר על חוויות שהיו לו במשך התקופה האחרונה בבסיס. תמיד נהג לומר: "לשרת בצבא זה כיף בפני עצמו ובייחוד ביחידה קרבית כמו שריון!" כאשר קיבל הרצל את דרגת הרב"ט לא היה מאושר ממנו. לאחר שעבר את סדרת האימונים הבסיסית של חיל השריון, הוצב הרצל עם יחידתו בגזרה המזרחית מול הכוחות הסורים. הוא נמנע מלספר על כך לאימו, כדי שלא תדאג לו. במוצב היה הרצל הדמות הדינמית של הצוות. הוא שמר על מצב-רוח גבוה, ומדי פעם שימש "כטבח" של הצוות. הוא אהב להכין לחבריו מן המטעמים שהכיר מבית אימו. ביום כ"ו בתשרי (3.10.1983) במהלך אימון ירי בשטח לבנון, נפגע הרצל ונפל בעת מלוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הוא השאיר אחריו הורים, אחים, ואחיות.