רס"ן יוחנן אבינח ז"ל

קורות חיים

יוחנן, בן לאה וברוך, נולד ביום ב' באדר תש,ו 3.2.1946 בקיבוץ ניצנים. בהיותו בן שנתיים פרצה מלחמת השחרור. קבוץ ניצנים עמד בפני התקפות של כנופיות ערביות מזוינות במשך חודשים רבים. כשפלשו המצרים מדרום ותקפו את הקבוץ, נתקבלה הוראה לפנות את כל ילדי הקיבוץ לבאר טוביה. היה זה יומיים לאחר הקמת מדינת ישראל. בן שנתיים היה יוחנן כאשר פונה, על כתפי אמו, לבאר טוביה. (אביו של יוחנן היה כל אותה עת בטיפול רפואי בארצות הברית, בשל נכותו מימי שירותו בצבא הבריטי) לאחר תום המלחמה החליטו חברי הקיבוץ ואמו בינהם לייסד נקודה חדשה ליד המשק ההרוס, בקרבת כפר הנוער ניצנים.

באוגוסט 1950 עזבו בני המשפחה את הקיבוץ ועברו לגור במגדל, שהיתה אז חלקה הערבי של אשקלון - שם גרו במשך שנתיים. לאחר מכן עברה המשפחה לשכונת אפרידר באשקלון.

כבר מילדותו בא לידי ביטוי אופיו שניחן ברגישות, בסקרנות, יסודיות והתמדה שהובילו אותו להישגים נאים בכל התחומים בהם עסק בחיייו.

את לימודיו היסודיים סיים בביה"ס "בית יחזקאל" שבאפרידר, תיכון ססיה"ב תגר שם, בדרכו הענווה, המצניעה לכת וחריצותו הרבה הגיע להישגים נאים. בנוסף לחובותיו כתלמיד עסק גם בתחביבים רבים ובטיפול בבעלי חיים שונים, וכל אלה תרמו לעצמאותו ולהתפתחותו.

לצה"ל התגייס באוגוסט 1964 והוצב לחיל השריון. שם עלה בסולם התפקידים עד הגיעו לדרגת סרן בתפקיד קצין שלישות.

בזמן שירותו הצבאי הכיר את גילה, אשתו לעתיד ואם בנו ירון. בקשר הזוגי שנרקם בין השניים הופיע יוחנן כאדם לבבי, אופטימי וחייכן עם התיחסות רצינית ועניינית לנושאים שונים בחייו. בקשר זה, כמו בקשריו האחרים, בחר יוחנן תמיד בדרך הפשרה וההדברות ופתרון בעיות בדרכי נועם.

יוחנן היה מאושר מאד במשפחה שהקים ושמח מאד בבנו ירון שנולד - לא היה אב גאה ממנו!!

במזמן שירותו בשירות הקבע החל ללמוד כלכלה באוניברסיטת בר אילן אך הוא התקשה לעמוד במשימה זו עקב המטלות הרבות שהיה עליו למלא במסגרת תפקידו הצבאי, שאליו גילה מסירות רבה ביותר, ולכן נאלץ להפסיק את לימודיו לאחר שנתיים בלבד. בכוונתו היה להמשיך את לימודיו במסגרת אזרחית.

חלומו זה נקטע לאחר שנפל, זמן קצר לקראת שחרורו, ביום כ"ט בתמוז תשל"א 22.7.1971 בהתקלות במארב.

הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית הקברות באשקלון.

יום לאחר נפילתו הוענקה לזכרו של רב סרן יוחנן אבינח תעודת כבוד והוקרה מטעם המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל, בה כתוב, בין השאר, "יוחנן הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניו... זכרו יהיה נצור עמנו, יחד עם זכרם של כל גיבורי צבא ההגנה לישראל".

לאחר נפילתו הנציחה המשפחה את זכרו:

בחוברת הנושאת את שמו "יוחנן".

בהקמת ספרייה למדעי הטבע, על שמו, בבית הספר התיכון בו למד.

הענקת פרס, על שמו, המוענק מידי שנה לתלמיד המצטיין במדעי הטבע בבית הספר התיכון בו למד.