אלבום תמונות
קוים לדמותו של אחי - סמל בן-נעים פנחס ז"ל.
אחי פינחס אשר נפל במלחמת יום הכיפורים בסיני - 6.10.73, יום לאחר פרוץ המלחמה בערב.
הוא נפל בשעה 16:00 אחר הצהריים, שעה משוערת, מקום בו אני עשיתי את שירותי הסדיר כחייל קרבי, חטיבה שבע - חש"ן, בציר קנטרה - פורט סעיד - פורט פואד.
הציר מוכר לי היטב, כל מוצב ומוצב לאור תעלת סואץ. הרגשה פנימית מוזרה, כאילו שנינו משרתים יחד באותם מילואים.
אחי פיני היה (קשה לי לדבר בלשון עבר) בחור מלא חיים, חייכן, מוכשר, אומן, חרוץ, איש משפחה למופת, אהב את משפחתו הקרובה והרחוקה. אדם שאהב לעזור לזולת.
החוויה הראשונה שלי אתו כאח צעיר במשפחה (אני בן-זקונים) הייתה בגיל ארבע-חמש בערך, היא בקזבלנקה שבמרוקו: אני זוכר כשהיה עוד נער, שיתף אותי בחייו וחוויותיו כשיצא לטייל או לדוג בנמל, או ללונה-פארק, אולם כאן לא נסתיים הסיפור שלי אתו. כאשר עלינו ארצה ב-1956 הקשר בינינו רק הלך והתגבר, כאשר הגעתי אל גיל הנעורים, חמש-עשרה שש-עשרה, אני זוכר כשהתגייס לצבא סדיר, לנח"ל ושירת בבסיס שיבטה.
לאחר מכן, עשה שירות מילואים ושמח לפגוש את חבריו לשירות לאורך שנים. לאחר שחרורו מצה"ל עבד כנהג ולאחר מכן רכש את מקצוע ליטוש היהלומים בקריית-גת.
לאחר מכן הוא מציע לי ללמוד את מקצוע ליטוש היהלומים ומלמד אותי, וכעבור מספר חודשים מכיר את מרים ומתחתן איתה. כאשר הוא מבקר לראשונה בעיר אשדוד הצעירה, עיר נמל לעתיד, הוא מתאהב בה ומחליט לעבור לגור בה. הדרך לא היתה קלה באותה התקופה, והוא גר ביישובי גדרות בשכירות עם חבר ומידי יום נסע לאשדוד כדי לעבוד כלוטש יהלומים, עד לקבלת דירה חדשה באשדוד. לאחר מכן הוא עובר עם אשתו מרים לאשדוד, שם מתחיל חיים חדשים.
עם השנים הוא שוקל לנטוש את מקצוע היהלומים שהיה תמיד בלתי יציב ולעבוד בנמל אשדוד כסוור, ואכן עשה כך, עבד במשמרות וגם השלים הכנסה בזמן פנוי בעבודת היהלומים עד אוקטובר שנת 1973 בו התגייס למילואים בו שירת בצפון, אולם אז הוחלט להעביר עשרה נהגי זחל"מ לדרום והוא ביניהם.
אנחנו נפגשים בראש השנה בבית אמי בקריית גת והוא נותן לי במתנה תמונת ריקוע נחושת - שני איילים המתנגחים זה בזה שייצר במו ידיו.
ידו בכל: אומן, צייר, ואין כמעט מקצוע שלא נגע בו. יודע לתקן כל דבר, פשוט מוכשר מאוד!
הוא היה מודל עבורי וכל חיי שאפתי לחקותו ואף עד עצם היו הזה, בו אני יושב ומשתחרר לראשונה מאז מותו.
את בני הצעיר קראתי על שמו. לא קל לי לחשוב עליו במושג של עבר. ככל שאנסה לתמצת ולכווץ מעל דף זה, לא אצליח לספר על פועלו ועזרתו ואהבתו למשפחתו ולזולת.
היה אדם רב פעלים, אחי לעולם ואדם נפלא.
יהי זכרו ברוך!
יהושע (שוקי) בן נעים
אחיו הצעיר