סג"מ אילן לוי ז"ל

" הם לא יגיעו לקונצרט הגדול של האהבה. הם למדו את המילים והצלילים מקסטות שחוקות, שהתגלגלו שוב ושוב בטייפים עייפים... הם לא יגידו לה, 'אני אוהב אותך'. שוב ושוב תירגלו את המילים, בחסות הלילה, מול מראות שבורות בשירותים צבאיים מדיפי ליזול... הם לא ילמדו. לא בפקולטה של החיים, לא בישיבה, לא באוניברסיטה. "מאה שנות בדידות" יישאר תמיד פתוח בעמוד 120. התקליט הבא של פוליקר לא ייצא עד קץ הדורות כולם. כל כך הרבה דברים עוד יש להם לדעת, בעיקר על עצמם, אבל הם לא יהיו שם..."

"ההחמצה" יאיר לפיד.


אילן,
קראנו עלייך, שמענו אודותיך, ראינו את תמונותיך, סיפרו לנו מה אהבת, מאיפה באת ומה הספקת לעשות בחייך. כשהגענו לפגישה עם אביך הבנו עוד, שהיית אדם רב פעלים והתחלנו להרגיש כאילו.... ממש כאילו שאנו מכירות אותך.

אבל אילן....
לא נראה אותך אוהב את חברתך.
לא נראה אותך מבלה עם חבריך.
לא נראה איזה בן ואח אתה.
לא נראה אותך מתקן דברים.
לא נראה אותך קורא ספרים.
לא נראה אותך רוכב על אופני המרוץ.
ולא נשמע את צלילי נגינתך באורגן.
לא נראה אותך נהנה בהופעות של הזמרים שאהבת או
סתם שר בבית לצלילי השירים שלהם.
לא נזכה להיות חניכות בפעולותייך.
לא נראה את חיוכך ואת צחוקך המתנגן.
ולמרות כל זאת אנו עדיין מרגישות שאנו מכירות אותך.
אילו היינו יכולות לפגוש אותך, ואפילו רק לדקה אחת, היינו אומרות לך תודה. תודה על התרומה שלך לחברה שלנו ולמדינתנו. תודה על כך שלימדת אותנו מהי מנהיגות, מהי הדדיות, את הפירוש של התנדבות ועזרה ואיך לעשות כל דבר בהרבה הומור ובחיוך גדול.
תודה, שבזכותך הייתה לנו תקופה מיוחדת, מרגשת ומשמעותית.

נזכור אותך לעד.


יהיה זכרך ברוך!