"שוב זה רק תלתלים שחורים שלך,
או חיוך שדוהר בסובארו לבנה.
וצופים, ותיכון או משפט שאמרת פעם מזמן.
על כל האחרים שומר מסך
של רכילות קלה ומידע שזורם פה בין כולנו,
על כולנו... ועליך לא.
אתה מבין זה הכי נורא-
זה נסע וזאת חזרה
וההוא גמר ללמוד.
ואצלך זה רק חיוך ותלתלים של ילד בן- 19
שהכרנו מגובה העיניים של בני- 19.
לפעמים אני כל כך רוצה להכיר אותך עכשיו
או לפחות לשמוע מה אתה עושה היום
הספקולציות לא עונות לי על הצורך
לדעת עליך עוד.
כי להגיד 'הוא בטח היה נוסע למזרח'
או לומד הנדסה, או נשאר בצבא
זה לא אותו דבר.
החיים מפתיעים ואנחנו מפתיעים
וגם אצלך בוודאי היו הפתעות
ההשערות כל כך ריקניות,
כל כך סתמיות.
אני רוצה שיגידו - 'שמעת מה אילן עשה?'
ולא לנסות לנחש.
אבל איתך זה הייתה הפתעה נוראה מכל
זאת שגדעה את הזמן שלך."
שרון טל
את המכתב הזה קראנו בפעם הראשונה בפגישתנו עם שלמה, אביו של אילן. היו כל כך הרבה מכתבים עם כל כך הרבה דברים שנאמרו עליו אך זה המשיך להדהד בראשנו ובלבנו וקראנו אותו עוד מס' פעמים לבד. לאחר המפגש עם האב התחלנו להבין שכול מהו? איך מתמודדים איתו? הבנו מעט את תחושת ההחמצה שנשארת אצל המשפחה והחברים. את כל הדברים שהיה יכול לעשות אך לא הספיק.
מתחילת הפרויקט דיברנו על שכול, ועל כך שחיינו במדינה הקטנה שלנו סובבים סביב השכול. ביקרנו ביד לבנים וקראנו חומר על אילן אך רק לאחר הפגישה עם האב התחלנו להבין מה זה המילה הגדולה הזאת שכול ואיך חיים איתה?
בעקבות הפרויקט "סיפורו של חיל" התחלנו להכיר עולם בעל מציאות שונה שבה לא הכול ורוד.
בזכות אילן התחלנו להבין את משמעותם האמיתית של ערכים - את הנתינה, המנהיגות, הנאמנות, העזרה לזולת, הרצון להפוך את המקום בו אנו חיים למקום שיהיה קצת יותר טוב ובנוסף לכך העמקנו בנושא תנועות נוער והבנו עד כמה לנו, לנוער יש כוח לשנות ולהשפיע כוח שאינו מנוצל. אילן עשה את זה. בהומור, בהבנה, בחוכמה ומוטיבציה הוא סלל את דרכו והיה למנהיג.
למדנו גם על החברה שאנו חיות בה ובמידה מסויימת על עצמנו ועל חברינו. מלבד הרחבת הידע שלנו בתחום מנהיגות הנוער מתחילתן של תנועות הנוער דרך תפקידן בשואה ועד למקום בו הן תופסות בחיינו למדנו גם מהו שיתוף פעולה ועד כמה חשוב לעזור אחד לשני. כל אלו ועוד ערכים ולמידה שאנו לוקחות איתנו להווה ובוודאי נשתמש בהם בעתיד.
ישנם המון דברים שאילן עוד היה יכול ואמור להספיק, אך כשאנו מסתכלות מהצד, שומעות וקוראות על חייו ישנם כל כך הרבה דברים שהוא הספיק לעשות , הוא מילא את חייו בכל כך הרבה משמעות והשאיר אחריו תיק מלא בחוויות.
במשך תהליך הפרויקט חווינו מספר רגעים מיוחדים אך שניים מהם היו מאוד משמעותיים עבורנו האחד הוא תחילת הפרויקט וזמן איסוף המידע ב"יד לבנים" שהכניס אותנו לעולם שונה בעל רגשות מעורבים דבר שחיזק את המאורע השני שהוא הפגישה עם אביו של אילן.
אנו מאמינות שהחוויות הללו יחקקו בנו לנצח מכיוון שלמרות שלא הכרנו את אילן אישית למדנו להכיר אותו בדרך אחרת ואנו בטוחות שבכל נקודה בחיינו אנו נזכר בו ובדרכו...