מילים: מוטי כהן
לחן: ערן וייס
בסיוון התנפצה שמש אל הים שלך
תופת רחשה במעמקים
וגל אחרי גל החריבה
אנחנו בכינו את הים
טיפה אל טיפה
עד שכלה מעיין הדמעות
ואל יהלום-לבבך הגענו
בסיוון צללה השמש מן השמים שלך
הכאב הרקיע לשחקים
ורקיע קרס עם רקיע
אנחנו התאבלנו על השמים
מילה אל מילה
עד שאבד מקור המילים
ונותרנו עם דממת הזכרון
בסיוון חרבו השמים וחרב הים
במקום ששפע מן החיות שלך
נותרה כוויית-תמוז חרבה וצורבת
אנחנו ביכינו את סיוון כמו תמוז
אבל התמוז לא הלך במקומך
ובחילופי-העונות לא שבת אלינו
כסלעים נצחיים נגד רודנות הזמן
אנחנו עוטפים את הים שלך
כמו רצים למרחקים ארוכים
בסיוון אנחנו יודעים את כובד הפיקדון
ומקיימים אותך בין שפתותינו
כאב אל כאב בוריד מצטבר
וגעגוע אל געגוע בעורק מסתייד
כפי שרצים למרחקים ארוכים.