נשמת אפי
הרוח בדמי
געגועי אליך
פועמים בנבכי נשמתי
וממתינים לבואך לביתנו
אתה הפרח בגני
ליתיי גאוותי
השמש זורחת
הגלים מתנפצים
והשלווה חזרה לבתי האנשים
אבל
ביתנו דומם
לא נשמע צחוקך הרם
דיבורך הסואן
המוסיקה הרועמת
בעצם לא נותר דבר
ליתיי
תן חיבוק
ונעצום עיניים
ונישאר לנצח שני פרחים
אני ואתה בן ואם משמיים
תגיד לי
האם יש אהבת בן במקום אחר
ואהבת אם יותר מזה
זו אותה המנגינה
עד יומי האחרון
עצב ללא שמחה
געגועים והמון אהבה
ליתיי
נשמתך פועמת בנשמתי
את חיי ואת מותי
לך אתן בני.