ממני אליך, שנלקחת בטרם עת.
היית לנו בבית האור והשמחה.
דמותך אותנו תמיד קישטה.
אהבת לצחוק ולהצחיק אנשים.
כעת נשארו לנו החיים הקשים בלעדייך,
ואצלנו נשאר חור
הכל אנו רואים בצבע אפור.
כמו אבן שהתדרדרה במדרון
דמותך נשארה לנו רק זכרון
אוהבים אנו אותך, אתה בתוכנו
חבל שהדבר קרה, בעל כורחינו.
אני אוהבת אותך, אחי היקר
וכך גם כל מכר ומכר
היית משהו מיוחד
ולעולם הזה היית מיועד
אך אתה הלכת בטרם עת.
וכעת את חדרינו רק תמונה תקשט.
באהבה אחותך, מזל בובליל.