דני בנם של תמר ויצחק שמיר נולד בקיבוץ בית-אורן.
דני התפתח כילד בריא ויפה, צבר טפוסי שובב ועליז. ילד ער, שואל שאלות רבות. לומד מכולם ועל הכל. פניו תמיד מחייכות, מנומש, בקיצור - קיבוצניק קטן. בבית חי באוירת התנדבות בתקופת מלחמת השחרור והקמת המדינה, (כשאביו נוטל חלק בכל) בהיותו בגיל 8 מתישבים הוריו באשקלון.
כאן הוא נפגש לראשונה עם המציאות של עיר עולים. בבית הספר התבלט במיוחד. ערני קולט וקורא הרבה. במהרה הפך לכוכב בכתתו. עם גמר בית הספר היסודי הוא ממשיך לימודיו ב"עיינות" גם כאן הוא תופס במהרה את מקומו המכובד. מצטיין בלימודי הטבע, הספרות, חובב מוסיקה.
בצבא היה מד"ס ואח"כ סופח ליחידת חרמ"ש. במילואים שרת כנהג זחל"ם. ביום החמישי לקרב ב-15.10.73 היה בין המתנדבים לשחרור המעוז הצפוני בתעלה. מקלען הזחל"ם נפצע. דני נסה לחלץ אותו ואז נפגע בכדור בראשו.
יגאל לב במוסף מעריב "ימים ולילות" מיום 1.2.74 מתאר: "יחידת הסיור נתקלה במארב ונכנסה לקרב ליד המוצב. אנשי קומנדו מצריים עם סגרים ורובי צלפים התמקמו בשוחות עמידה בדרך, ופתחו על הסיור באש. ארבעה זחל"מים יצאו לחלץ אותם. בזחל"ם החבלה ישב כנהג הד"ר דני שמיר ז"ל. על המקלע אפרים (אפי) רוזנצווייג. החברה קפצו מן הזחל"ם ותפשו עמדות. אפי נשאר ליד המקלע. לא נעים. אש תופת. ואז חש מכה אכזרית ומוחצת את גבו. כדור התפוצץ חדר לגבו. נפל לזחל"ם. דני שמיר זינק לחלץ אותו. עלה לזחל"ם וניסה לגרור את אפי ואז נפגע בכדור בראשו... לאחר שגררו את אפי הוא פרץ בבכי: "הוא הלך להציל אותי... הוא".
הוא נפל תוך הקרבה עצמית בהצילו חבר.
דני מלא תפקידו, זו היתה תכונתו היסודית, תמיד התקדם למטרה בעבודה ובמאמץ. מעולם לא סמך אך ורק על יכולתו וכשרונותיו שהיו מבריקים.
ד"ר דן שמיר סמל את המדען הצעיר השואף להגיע אל האמת במחקריו בכימיה. וכך כתבו לזכרו בחוברת "הכימיה לישראל" מאי 1974 גליון מס' 17-16.
ד"ר דן שמיר, יליד בית אורן, לאחר שסיים את שירותו הצבאי החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. מקום שם קבל את התואר "בוגר" בשנת 1966 ואת התואר מוסמך בשנת 1968. עבודת הגמר שלו בהדרכתו של פרופ' מנחם שטיינברג הוקדשה לנושא: "מודל ריאקציות של מוצקים". לאחר שסיימה, החל בעבודת הדוקטור, אף הוא בהדרכתו של פרופ' שטיינברג, שהוקדשה לנושא מנגנוני ריאקציות באבקות של מוצקים אי-אורגניים". במסגרת עבודה זו עלה בידו לפתח וליישם שיטות חישוב חדשות למחקר התגובה בין מוצקים. תואר דוקטור הוענק לו בשנת 1971. מאוחר יותר עבר לעבוד במחלקת הפתוח של מפעל "הידרונאוטיקס" בנס ציונה מקום שם עשה עד גיוסו למלחמה. נפל בגיזרה בסיני כאשר יצא לחלץ פצוע שנלכד, הניח אישה, בן ובת. בן 32 היה בנופלו, אין ספק שהכדור שהפילו שם קץ לקריירה מזהירה.
נפל צעיר כשלפניו עוד חיים מלאי זוהר. צעיר עם תכונות גדולות. אדם שלם, בעל טוב, אב מצויין ובן נפלא.
יהיה זכרו ברוך.