סמל דן שמיר ז"ל

קורות חיים

דן, בן תמר ויצחק ז"ל, נולד בקיבוץ בית-אורן ביום י"ח בסיון תש"א (12.6.1941). כשהיה בן שנה בלבד, התנדב אביו לשירות בחיל התובלה בצבא הבריטי, ושירת מחוץ לגבולות הארץ כארבע וחצי שנים, שבהן כמעט שלא ביקר אצל משפחתו בארץ. כשהיה דן בן שמונה עברה משפחתו לאשקלון, ושם השלים את לימודיו היסודיים בבית-הספר הממלכתי. את לימודיו התיכוניים השלים בבית-הספר התיכון החקלאי "עיינות".

דני, כפי שכינוהו בחיבה בני-משפחתו וידידיו, היה "צבר" במלוא מובן המילה, שובב ורציני בעת ובעונה אחת, בעל נמשים, אף סולד, תלתלים חומים. כשעבר לגור באשקלון, נפגש לראשונה בבעיותיה של עיירת-עולים, אך השתלב יפה בבית-הספר. היה רגיש ובעל חוש צדק מפותח, דבר שזכה לידי ביטוים רבים ושונים ובהם רגישות לכאב הזולת והתגייסות לעזרתו של החלש (וכך גם נהרג). מנעוריו היה חבר בתנועת "השומר-הצעיר", והצטיין בתחום הספורט, ביחוד בבית-הספר, שם התבלט כספורטאי נלהב, והקדיש זמנו לאתלטיקה קלה. הטבע עורר בו עניין רב, ובטיולים היה שם לב לפרטים בנוף, ומתעניין בשמות של השיחים, של העצים ושל החיות שראה בדרך. היה חריף ורציני ביחסו ובתגובותיו למתרחש סביבו. רגישותו למוסיקה הפכה לאהבה גדולה, וכזה היה גם יחסו לספרות. נוסף על אלה התעניין במקצועות הריאליים-מתמטיקה, פיסיקה וכימיה.

דן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1959. שירת בתפקיד מדריך ספורט. מפקדו כתב עליו, שהיה "דוגמה מובהקת למקור רוחו של צבאנו". עם תום שירותו הסדיר הוצב ביחידת מילואים, ובה היה נקרא לעתים מזומנות לתקופות של שירות מילואים פעיל.

לאחר ששוחרר נשא לאישה את חברתו זיוה, והחל ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' מנחם שטיינברג כתב עליו: "כסטודנט, התבלט בהיקף ידיעותיו בחומר הנלמד ובגיאולוגיה, במתמטיקה ובהשכלה כללית, שהביא עמו מהבית...לעתים קרובות הפתיע את מוריו בדרך מחשבתו המקורית...ניסויים מסובכים הפכו בידיו לשיטות פשוטות, והוא קיבל תוצאות מזהירות... סלל דרכים חדשות בשטח המחקר...". בשנת 1966 נפטר אביו, ובאותה שנה גם הוענק לו התואר "בוגר" בציונים גבוהים. שמחה גדולה מלאה את ביתו כאשר נולד אז בנו הבכור צחי. בשנת 1968 הוענק לו תואר שני, תואר "מוסמך", ובשנת 1971 הוענק לו תואר "דוקטור למדעים" (.D.hP), כשהצליח לבנות מודלים מתמטיים לריאקציות הכימיות שביצע. בכך פיתח למעשה שיטות מתמטיות חדשות, שאיפשרו הסבר התופעות שהתקבלו בעבודתו. שיטות אלה יישם אחרי-כן למדידת ההתפתחות ביצירת תרכובות מגנטיות חיוניות לתעשייה. בשנת 1972 נולדה בתו ענבל, ולמרות הלימודים, שגזלו את רוב זמנו, היה דני אב למופת, בעל מסור ואוהב ובן טוב ודואג, שהיה קשור מאוד למשפחתו ולאמו. בתום לימודיו עבר עם משפחתו לראשון-לציון, והתקבל לעבודה כחוקר בכיר במחלקת הפיתוח של מפעל "הידרונאוטיקס" בנס-ציונה. חבריו לעבודה זוכרים אותו כאדם עדין-נפש ורגיש לצדק, שהיה מוכן לעשות כמיטב יכולתו למען הזולת.

לפני מלחמת יום הכיפורים הוזמן לעבוד באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, אך לא הספיק לצאת שמה. המלחמה פרצה והוא נקרא ליחידתו. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות נגד המצרים בסיני. ביום העשירי למלחמה נחלצו אנשי יחידתו לעזרת יחידה אחרת, שנתקלה במארב של אנשי קומנדו מצרים, בגזרה הצפונית, על ציר מוצב "בודפשט".

ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), כשיצא דני לחלץ חייל, שנפגע באש האויב, פגע צלף בראשו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון לציון. השאיר אחריו אישה, בן ובת, אם ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.