אולג ליפשיץ ז"ל

קורות חיים

אולג, בנם של סבטלנה ו-וילי, נולד באוקראינה, אז בברית המועצות, בכ"ט בתשרי תשכ"ג (27.10.1962).

גדל והתחנך באוקראינה. מגיל צעיר גילה כישרון טכני ניכר, המשיך ללימודים גבוהים במכללה לחינוך בעיר חרסון והיה מורה למקצועות הטכניים.

כשנקרא להתגייס לצבא ברית המועצות שירת בחיל התותחנים, שם התמחה בירי רקטי.

אחרי שחרורו מהצבא החל לעבוד כמרצה באוניברסיטה בתחומים טכניים.

בשנת 1993, אחרי שתמו נישואיו הראשונים, נשא לאישה את ילנה. בני הזוג הקימו ביתם בארץ מולדתם, בעיר חרסון, שם גידלו את שלושת ילדיהם - הבנות יאנה וליליה, והבן סטניסלס.

בהמשך דרכו הקים אולג עסק להסעות, והיה בעל צי של אוטובוסים. כל חייו נהג לעזור ולדאוג לאחרים, ובעיסוקו הקפיד תמיד לשים בראש מעייניו את הצרכים של הנוסעים שלו.

אולג היה אדם שמח, סיפרה רעייתו, איש טוב לב שתמיד אהב לעזור ודאג לכולם. היו לו הרבה חברים והיה אהוב מאד על כולם. בחרסון שמו הלך לפניו כפילנטרופ, מתנדב ותורם בשלל תחומים. כל אדם באזור הכיר אותו וסיפורים מרגשים על מעשיו מגיעים למשפחה גם אחרי מותו.

בנוסף לכל עיסוקיו אולג היה אומן, צייר ופסל. הוביל במרכז תרבות בחרסון חוג לאומנות ויצירה עם ילדים – לימד אותם לצייר, לפסל וליצור אומנות שימושית.

בשעות הפנאי אהב לעסוק בדיג.

בשנת 2019 עלתה המשפחה לישראל, אך אחרי זמן מה שבו לאוקראינה. ב-2022, כשהחלה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, החל אולג בפעולות התנדבות – עזר לנשים שפחדו לצאת מהבית, היה מחלק לחם ברחוב או שמגיע לאנשים הביתה ומביא להם מצרכים, ובעיקר עזר לקשישים שלא יכלו להסתדר בכוחות עצמם.

בסוף 2022 החליטה המשפחה לעלות שנית לישראל. הם התיישבו באשקלון.

בישראל, אולג עבד במוסך פרטי באשקלון. השתלב בעבודה בקלות הודות לכל הידע הטכני שרכש לאורך השנים. במסגרת עבודתו רכש לו חברים רבים.

אולג היה אדם מכבד, עדין נפש ונעים הליכות. מאוד אהב טיולים בטבע ולבלות בחוף הים. כן אהב לאפות, ונהג לחלק את תוצרי האפייה שלו למשפחה הקרובה, לחברים ולשכנים. "יותר מכול", סיפרה רעייתו, "אהב לבלות עם הנכד שלו, ירוסלב. נהג להביא לו ספרים ואהב ללמד אותו את השפה האוקראינית. השניים גם בילו הרבה בים ובדיג".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בטרם הצליחו כוחות הביטחון להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

מוקדם באותו בוקר יצא אולג עם חתנו ויטלי, בעלה של הבת ליליה, לדוג בחוף הים סמוך לעין השלושה. כשהחלה המתקפה הם אספו בחיפזון את חפציהם והתכוונו להגיע לפארק הלאומי אשקלון, שם שהו בקמפינג כמה מבני משפחתם, אך נורו בהיותם ברכב. השניים ברחו מהרכב והסתתרו בשיחים, משם הספיקו להתקשר לחבר, אך מחבל התקרב ורצח אותם. רק אחרי כמה ימים נמצאו גופותיהם.

אולג ליפשיץ נרצח על ידי מחבלים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 60 בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין באשדוד, ליד חתנו ויטלי לוגבינצ'נקו שנרצח איתו. אולג הותיר אישה, שלושה ילדים ונכד.