יעקב סופן ז"ל

קורות חיים

בן טיטיה ואלברט אברהם. נולד בשנת תש"כ (1960) בעיר אשקלון. ילד רביעי להוריו. אח של חיים, שושנה, מאיר, מרים, גילה, דני ורבקה.

יעקב, שזכה בגיל צעיר לכינוי - קיקי, גדל והתחנך באשקלון. כן למד זמן מה בבית ספר בקיבוץ הסמוך לעיר.

שמח וחייכן, בעל חוש הומור, שנינות וקלילות אשר סייעו לו ביצירת חברויות וקשרים ארוכי טווח. כך, הוא השתייך לקבוצת חברים קרובים אשר כונתה על ידי חבריה - "החפרנים", והם המשיכו לבלות יחד גם בבגרותם, לאחר שכבר היו בעלי משפחות.

קיקי היה קשור מאוד לבני משפחתו, וקשריו עם אֶחיו היו הדוקים. הוא היה ה"שטותניק" של המשפחה, צחוק ושמחה מלווים את פעילותו והתנהלותו.

בהגיעו לגיל גיוס התנדב לשירות בחיל השריון. משסיים שירות חובה המשיך לשירות קבע בחיל התחזוקה (כיום – חיל הלוגיסטיקה) כנַגד.

לצד קריירה צבאית, בנה זוגיות עם שרה. השניים החלו לצאת בזכות יוזמה של קיקי, אשר כתב לה את מספר הטלפון שלו על קופסת גפרורים. הקשר ביניהם קרם עור וגידים והם נישאו בשנת 1982. במהלך השנים נולדו להם שישה ילדים - אברהם, עדי, נתנאל, גיל, תאיר ואוראל.

קיקי היה איש משפחה דואג ואכפתי. הוא ביקש את טובת ילדיו והיה יצירתי במיוחד במתן פתרונות ועצות לבעיות בהן נתקלו. אהב את זמן הבילוי המשפחתי והקדיש זמן למשחק משותף עם ילדיו, בבית ובפארקים, כשהכול מלווה בצחוק ובאווירה נעימה.

המשפחה התגוררה תחילה באשקלון, ובהמשך בעקבות מסלולו המקצועי של האב עברה להתגורר בדימונה, בבאר שבע ובירושלים, כאשר בסופו של דבר שבה והקימה את ביתה בעיר אשקלון.

בהגיעו לגיל ארבעים השתחרר מצה"ל, בדרגת רב-סמל מתקדם.

יעקב היה חובב אקטואליה, והקפיד על צפייה במהדורת החדשות מדי יום. טיולים בטבע, וטיולי ג'יפים בפרט, היו בילוי אהוב עליו. בכל מקום ובכל עת הִרבה לעזור לזולת, לא פעם שם את טובת האחר לנגד עיניו גם אם זה פגע בו והציל אנשים שהיו בקשיים.

יעקב קיקי סופן נפטר ביום י"א בכסלו תשע"ג (25.11.2012). בן חמישים ושתיים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין באשקלון. הותיר אחריו אישה ושישה ילדים, נכדים, אחים ואחיות.