סמ"ר יוסף יוסי משהיד ז"ל

קורות חיים

נולד באשקלון ב-17.9.76 ביום כ"ג באלול תשל"ו.

יוסי למד בבית-הספר היסודי "אילנות" באשקלון ואחר-כך בבית-הספר התיכון "אורט רינסון". הוא היה ידוע בפוטנציאל הרב שלו ללימודים, אך הוא לא ניצל אותו. יוסי היה מאוד פעיל וחרוץ ואהב לעבוד ולהרוויח כסף בכוחות עצמו, ולכן לא מצא את הזמן והסבלנות להשקיע בלימודים. יוסי לא טרח לחשוב על העתיד, הוא היה ספונטני וחי מיום ליום, ועשה מה שרצה ואיך שרצה. הוא היה מאוד ישיר וכנה ולא נתן לשום דבר לעצור אותו או להגביל אותו בכל דרך שהיא.

יוסי סיים את לימודיו במגמה הגיאוגרפית אליה עבר ממגמת מחשוב ובקרה, הוא לא שאף למצוינות ולציונים טובים ורצה רק לסיים את התיכון וכך עשה. יוסי מאוד אהב לנהוג והרבה לעשות זאת.

הוא אהב מכוניות ואופנועים וכלי-רכב מכל הסוגים, והיה נהג מאוד מוכשר ומיומן. מלבד אהבת הנהיגה, אהב מאוד לטפל ולתקן את כלי הרכב שלו, במיוחד האופנועים בכוחות עצמו וגם בתחום זה היה בקיא למדי.

היתה לו תקופת ילדות מאושרת ומלאת שימחה. היה מבלה שעות בבית בחברת אחיו התאום ושניהם תמיד היו מוקפים בחברים. כמו כן היה קשור מאוד לגיא, אחיו הקטן. יוסי טיפח אותו ותמך בו לכל אורך הדרך וגיא העריץ אותו.

יוסי היה בחור ביישן, שקט ומופנם ומצד שני אהב להתפרק ולהנות מהחיים. הוא היה נדיב מאוד, הן מבחינה כספית והן מבחינת עזרה לחברים מכל סוג שהוא. יוסי היה עצמאי מאוד וספונטני ולא אהב לתכנן מראש ולשקול דברים לעומק. הוא אהב מאוד את החופש ולא אהב להיות כבול למסגרת מכל סוג שהוא ולכן גם לא אהב את הדת.

יוסי היה בחור יפה-תואר ומאוד אסתטי שכן אהב להתלבש יפה ולהיראות במיטבו. הוא היה בחור חכם ואינטיליגנט ולכן מוריו וחבריו כעסו עליו על שאינו משקיע בלימודים ושואף להצטינות.

הוא היה מאוד אמיץ ואומץ כה בא לידי ביטוי בתחומים רבים וביניהם בדרך בה נהג אם ברכב ואם באופנוע. יוסי היה מאוד עקשן והיו לו המון כבוד וגאווה עצמית שבלטו הן בבית והן בבית-הספר והן בצבא.

ב-30.7.95 התגייס יוסי לצבא, בתחילה שרת באוגדת עזה כמש"ק תחזוקה, הוא לא אהב את שרותו שם וכעבור חודשים ספורים קיבל צו סיפור זמני ל"נופש" באשקלון. יוסי שמח מאוד מהמעבר והשתדל למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר וכך נשאר שם באופן קבוע לבקשת מפקדו ולבקשתו שלו. הוא החל את תפקידו כמש"ק תחזוקה במקום ותוך זמן קצר רכש את אמונו של מפקד המתקן והיה לאחראי על האבטחה בנוסף לתפקידו כמשק תחזוקה ובכך הפך ליד ימינו של המפקד.

יוסי הוכיח את עצמו כחיל חרוץ ומשקיע ובעל תושיה רבה ורצון לעזור.

יוסי היה בחור מאוד חברותי והיה קרוב הן לחבריו החיילים מהסגל הצבאי, הן לעובדים האזרחיים והמתנדבים במקום והן למפקדים ולהנהלה.

הוא היה מיודד עם כל הסובבים אותו ועם הנופשים מהיחידות השונות שהתחלפו מידי שבוע. יוסי שרת שם כשנתיים עד אותו יום בו נקטעו חייו.

בתאריך 1.12.97 בסביבות השעה 13:00, נהרג יוסי בתאונת אופנוע ביציאה מהעיר גדרה כשהיה בדרכו בתפקיד לבסיס מזון צריפין כמנהגו מדי יום שני.

נזכור אותו לעד, נאהב אותו ונתגעגע אליו כפי שהיה - ההורים ציפי ואלי, האחים מיקי וגיא והחברים.



יהי זיכרו ברוך!