טוראי איתן רון ז"ל

קורות חיים

בן משה ז"ל ושרה. נולד ביום ל' בסיון תשט"ז (9.6.1956) בתל-אביב. את לימודיו עשה באשקלון וסיימם בבית-הספר המקצועי 'מרכז הנוער' שבמקום. איתן היה בחור עדין, גבוה, בלונדיני ויפה-עיניים, בעל נפש רכה ורגישה וטוב-לב. היה כואב כאבם של החלשים ומשתדל לעזור כמידת-יכולתו. איתן שמח את שמחת הילדים ותמיד מצא פנאי לשעשע את הזאטוטים בסיפורים ומשחקים. הוא היה בעל חוש-הומור בריא וידע להשתמש בו בטעמו המעודן, שלא לפגוע באחרים. איתן היה חובב-ספרים מושבע, כבר בילדותו ותמיד קרא ספרים לגילאים גבוהים מגילו. שעות בילה בעיון בתנ"ך ובפירושים. בחופשות מלימודים עבר איתן במסגריה של אביו ומאז היותו ילד קטן רצה ללמוד את המקצוע. כל חלומו ותקוות המשפחה היו שיגמור את השירות הצבאי וייכנס למפעל המשפחתי.

איתן גויס לצה"ל ביולי 1974. לאחר טירונות וקורס-נהיגה שירת כנהג-משאית וכעבור זמן, כשעבר ניתוח אורטופדי ברגל, שבעקבותיו חייב היה לעבור הסבה מקצועית, התחיל לעבוד כטבח בבסיס חיל-השריון. הוא הצליח מאוד בתפקידו, אם כי לא היה שלם עם תרומתו 'הקטנה מדי', לפי טיעונו. סיפר מפקד היחידה: "איתן שירת ביחידתי חודשים-מספר ומעולם לא גרם בעיה כל שהיא, ההיפך הוא הנכון: איתן היה תמיד שמח בחלקו ובעבודתו והתגאה במדיו". כותב למשפחה מפקד אחר, שהכיר את איתן זמן קצר בלבד: "איתן היה חייל נאמן ומסור, אך מעל-לכול היה אדם בעל שאר-רוח עם נפש פיוטית טהורה וזכה. איתן היה אדם אשר אהב את הזולת, עמד לימינו וראה את עצמו כחלק מן הכלל והחברה".

ביום י"ז בניסן תשל"ו (17.4.1976), שבת בחול-המועד פסח, נפל איתן על משמרתו בסיני. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבאשקלון. למשפחה היתה זו מכה קשה משאת, ולאחר שמונה חודשים נפטר אביו משה בגיל 54 ונטמן צעדים ספורים מקברו הצעיר של איתן בנו.