סמל ישעיהו סוקל ז"ל

קורות חיים

סוקל ישעיהו (אוטו) בן יצחק ופניה. נולד ב-9.4.1925 בוינה, אוסטריה, ובגיל 10 עלה ארצה עם המשפחה והתישבו בתל-אביב. אחרי סיום בית-הספר העממי למד בבית-ספר תיכוני-מקצועי. התמסר רק ללימודים ולעבודה ולא הצטרף לשום ארגון-נוער. ב-1942 "הגדיל את גילו" וכך נתקבל כמתנדב לצי הבריטי,וכשנשלחה אליו דרישה מהסוכנות היהודית להתגייס לצבא הבריטי, כבר היה ותיק בשירות הצי. בשל אפיו הטוב ומסירותו לתפקידיו נשלח על אף גילו הצעיר לקורס והועלה לדרגת סגן-קצין, דבר שהיה נדיר ביחס ליהודי ארץ-ישראל בצי הבריטי, ועם סיום מלחמת-העולם שימש בתפקיד ממונה על מחסני הצי באריתריאה. אחרי שחרורו מהצבא עבד בבית-המלאכה של אביו.

במלחמת-השחרור גויס לאחד הגדודים שבחטיבת "גבעתי", סיים קורסים לחבלנות ולבנין ביצורים, השתתף בכל קרבות גדודו, וכחייל ותיק העלה את המוראל הקרבי של חבריו. במסע שיירה משורינת דרך פלוג'ה לגת נתבקשו מתנדבים לרדת ולסלק את מחסום הסלעים מעל הכביש. הוא קפץ ראשון מהמשורין ותחת מטר אש משני צדדים ביצע את המשימה, ואז הועלה לדרגת מ"כ. ושוב הצטיין באיסוף פצועים בדרך לניצנים תחת מטר אש של צלפים. עלה לדרגת סמל מחלקתי והשתתף בכיבוש בית-דראס, בשית, יזור, אל-קובאב, בפעולות איגוף נגד משטרת עיראק א-סוידאן (כשכל הנשק הכבד של מחלקתו היה מקלע אחד בלבד). בקרבות נגד המצרים פעל בביצור נגבה ובאר-טוביה. בשבעה-עשר ימי האש המצרית על נגבה היה מפקד עמדה מול המצרים התוקפים בטנקים ובתותחים, ואחרי שעמדתו נהרסה כליל הוסיף להילחם עם אנשיו מתעלות- הקשר והדפו את האויב באבידות כבדות.

בהיותו בחופשה בת 5 ימים, בשעת ההפוגה א', הבטיח להוריו לקחתם לנגבה ולהראותם את הביצורים, אך הם ראום כבר בלעדיו. באותם הימים מסר בקשה להעבירו לחיל-הים, בהיותו בעל נסיון בשירות זה, אך מפקדיו, שהכירוהו כחייל יבשתי טוב, לא תמכו בבקשתו. אחרי ההפוגה נבחר להשתתף בכיבוש משלט עבדיס, הסתער בגבורה על המצרים בעלי העדיפות בנשק כבד, לקח בשלל תותח מצרי שנקרא אחר-כך על שמו, נפצע פצעים אנושים והוסיף להילחם עד איבוד הכרתו. נלקח לבית-החולים ושם מת ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברחובות ב-12.7.1948