תפריט נגישות

סמ"ר אברהם גטמן ז"ל

אברהם גטמן
בן 23 בנפלו
בן בלומה וחיים
נולד ברוסיה
בו' באב תש"י, 20/7/1950
שרת בחיל השריון
יחידה: חה"נ 289
התגייס ב-5.8.1968
נפל בקרב
בי"א בתשרי תשל"ד, 7/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: כפר נפח
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: אשקלון-מגדל
חלקה: ב, שורה: 2, קבר: 2.
הותיר: הורים, אח ואחות

סיפור חיים

אברהם, בן בלומה וחיים, נולד ביום ו' באב תש"י (20.7.1950) בעיר אוסטריג שברוסיה. כשהיה אברהם בן שש שנים, עבר עם הוריו לפולין ושם למד כשלוש שנים בבית-ספר יהודי. בשנת תש"ך (1960) עלתה משפחתו ארצה. בתחילה התגוררה בקיבוץ נגבה ולאחר חודשים אחדים עברה לגור באשקלון. את לימודיו היסודיים סיים אברהם בבית-הספר "ארלוזורוב" באשקלון. אחרי-כן עבר ללמוד בבית-הספר התיכון העירוני על-שם תגר באשקלון; אולם לאחר שתי שנות לימוד החליט אברהם שרצונו ללמוד מקצוע מעשי, שבו יוכל לעסוק בעתיד, הוא הלך ללמוד בקורס לחשמלאים וסיים את לימודיו בהצטיינות.

בומה, כפי שקראו לו בני משפחתו וחבריו, היה חובב ספורט, והרבה לעסוק בענפים השונים: הוא זכה בתעודות הצטיינות בשחייה, היה פעיל בקבוצת הכדוריד של "הפועל" אשקלון, אולם בעיקר אהב את משחק הכדורסל, הוא הצטיין בענף ספורט זה, היה חבר בקבוצת "הפועל" אשקלון והרבה לשחק, גם בעיר מגוריו וגם בערים אחרות. בגלל אהבתו לספורט היה צופה נלהב במשדרי הספורט שהוקרנו בטלויזיה, וביחוד במשדרי ההתגוששות. הוא היה חובב כדורגל ואהב במיוחד לצפות במשחקי הכדורגל של הקבוצות האנגליות.

בומה פעל רבות במסגרת הגדנ"ע - כחבר בחוג הקליעה של הגדנ"ע, היה קלעי מצטיין וזכה בתעודות ובמדליות זהב. כן הוענקה לו תעודת הצטיינות על פעילותו במסגרת הגדנ"ע בתקופת מלחמת ששת הימים. בתחום האומנויות אהב בומה בעיקר את אמנות הפיסול, ואף עסק בעבודות-יד ובפיסול בעץ. בומה היה ידוע כחובב ספרי מתח וספרים שעניינם מלחמה. הוא אהב לחזור ולקרוא בספרים כגון "חשופים בצריח","סואץ - הקרב על המים", וכיוצא באלה ספרים בשני תחומים אלו. הוא היה אהוב על כל חבריו, בזכות טוב לבו ונכונותו לעזור לזולת. הוא ידע לקרב אליו ידידים שהיו זקוקים לעצה ולעזרה, ועשה למענם ככל יכולתו. אברהם גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1968. הגופים שהיה קשור עמם בפעילותו הספורטיבית ניסו להציבו לשירות ביחידה עורפית, כדי שיוכל להמשיך ולשחק בכדורסל, אולם בומה סירב והתנדב לחיל השריון.

לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים לתותחנים ולמפקדי טנקים, הוצב כמדריך בבית-הספר לשריון. אחרי-כן נשלח לשרת כמפקד טנק ביחידת שריון. על השתתפותו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר החליט בומה לנסוע לתקופה מסוימת לחוץ לארץ. לצורך זה עבד כחצי שנה באילת והצליח לחסוך די כסף לנסיעתו. כארבעה חדשים עשה באירופה ובעיקר בגרמניה, שם עבד כדי לממן את המשך הטיול. אחר-כך עשה כחודשיים בארצות-הברית,שם ניסו רבים לשכנע אותו שישאר שם,יעבוד ויתבסס; אולם בומה החליט שמקומו בארץ,ולמרות סיכויי הקידום המהיר בחוץ-לארץ,קם וחזר ארצה.בשובו לארץ התקבל לעבודה במפעל באשקלון,שם עסק במקצועו החשמלאות.

במקום עבודתו המשיך בומה במנהגו מימי נעוריו,לסייע לידידים ו"אימץ" עולה חדש, לימד אותו עברית ועזר לו להיקלט בארץ ובמקום עבודתו. כן, נקרא מדי פעם לשירות מילואים. במלחמת יום-הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973),בקרב שניטש באזור נפח, נפגע הטנק שלו באש הסורים והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשקלון. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו:"...הטנק עליו פיקד אברהם הגיע לקרבת מחנה נפח ושם השמיד שני טנקים של הסורים אשר יצאו מהמחנה.לאחר מכן נכנס למחנה כדי לטהרו מהטנקים של הסורים שהחלו נסוגים. בתוך המחנה השמיד הטנק של אברהם עוד טנק אך מיד לאחר מכן נפגע מאש טנקים סוריים אחרים...אברהם הי"ד שירת ביחידת שריון והיה ממפקדי הטנקים המעולים ביחידה.

את תפקידו מילא תמיד על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצונם של כל מפקדיו. אברהם ביצע את כל המשימות שהוטלו עליו תוך הרגשת חובה ואחריות. היה אהוב על כל מפקדיו וחבריו ליחידה...".

בניית אתרים: