תפריט נגישות

רס"ל משה עוזי חג'אמה ז"ל

משה חג'אמה
בן 21 בנפלו
בן מרגלית וראובן
נולד באשקלון
בכ"ה בסיון תשי"א, 29/6/1951
שרת בחיל השריון
יחידה: יחידת סיור חט' 87
התגייס ב-26.10.1969
נפל בקרב
בכ' בתשרי תשל"ד, 15/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: ציר טרטור
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: אשקלון-מגדל
חלקה: ב, שורה: 3, קבר: 3.
הותיר: הורים, אח ואחיות

סיפור חיים

משה (עוזי), בן מרגלית וראובן, נולד ביום כ"ה בסיון תשי"א (29.6.1951) באשקלון. את לימודיו היסואים סיים בבית-הספר על-שם ארלוזורוב באשקלון, ואחרי- כן החל ללמוד בבית-הספר התיכון "אורט" באשקלון, במגמת ריתוך ומסגרות מבנים. הוא למד בבית-ספר זה עד גמר כיתה י' ועבר ללמוד בבית-הספר לקציני רדיו, במכללה לאלקטרוניקה.

עוזי, כפי שקראו לו כל בני משפחתו וידידיו, התייחס ללימודים במלוא הרצינות והבין שכל השכלה נוספת שירכוש תסייע לו ברבות הימים בביסוס פרנסתו ובהצלחת עסקיו, כשיצא לחיים עצמאיים. לכן, בשלהי תקופת הלימודים העדיף ללמוד מקצוע, בהניחו כי בכך ייקל עליו לקיים את עצמו ולסייע להוריו מוקדם יותר.

משה היה אהוב על כל חבריו, וכבר מימי נעוריו היה דמות מרכזית בחברתו. היו לו חברים רבים, גם ממקום מגוריו וגם ממקומות שלמד בהם, ועם כולם מצא שפה משותפת וידע ליצור קשר לבבי ונאמן. הוא היה דמות אהובה גם בקרב תושבי שכונתו, הכיר את כולם וכולם אהבו אותו. הילדים והנערים בשכונה העריצו אותו וניסו לחקותו, והוא ניצל זאת לטובתם. משה ידוע היה בנכונותו לעזור לכל אדם בכל צורה : גם בייעוץ, גם בצורה חומרית וגם בדרך של עידוד על-ידי שיחה או אפילו על-ידי חיוך מרגיע. בעיקר העריכו את תכונותיו והכירו את כישוריו בני משפחתו של משה, שהיה להם לעזר תמיד, והם אהבו אותו ביותר. הוא היה בן נאמן, אוהב ומתחשב, ותמיד הקפיד שלא להדאיג את הוריו, עד כמה שהדבר טיה תלוי בו.

משה גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1969 והוצב לנח"ל. במהלך שירותו הצבאי עשה תקופות מסוימות בקיבוץ גשר וכן בהיאחזות קטורה, כחלק ממסלול הנח"ל המקובל. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס מ"כים וכן בקורס מש"קי חבלה, ונקבע תפקידו כמש"ק חבלה. הוא שירת בקווים רוב תתופת מלחמת ההתשה, ותפקידו בתקופה זו היה כרוך בתעסוקה המבצעית. כעבור זמן שירת גם בתפקיד מש"ק סיור. גם בצבא, כמו בקרב בני משפחתו, חבריו ותושבי שכונתו, אהבו הכל את משה והעריכו את תכונותיו הטובות, ובעיקר העריכו את מסירותו לכל אדם ואת נכונותו לעזור, נכונות שבמסגרת צבאית יש לה משמעות עמוקה הרבה יותר. הוא הצליח לרכוש חברים רבים וזכה להערכת מפקדיו.

עם תום שירותו החל משה מיד בביסוס פרנסתו ובבניין חייו העצמאיים. הוא עסק כעצמאי בקונפקציה (בתפירה) והודות לתכונותיו, לכישוריו וליכלתו ליצור קשר עם אנשים, הצליח להתבסס תוך חדשים אחדים והחל עושה חיל בשוק החפשי. הוא רצה להגיע לעצמאות כלכלית מלאה, ולהיות מסוגל לסייע להוריו כפי הצורך, ואמנם החל לבנות את עתידו על בסיס איתן, תוך ראייה מפוכחת ומבוגרת. תוך כדי כך נקרא רבות לשירות מילואים פעיל. במלחמת יום הכיפורים השתתף משה בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. בקרב שהתחולל ביום כ' בתשרי תשל"ד (15.10.1973), בציר ייטרטור", במהלך הפריצה להקמת ראש הגשר, נפגע משה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשקלק. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. השאיר אחריו הורים, אח ואחיות.

הוריו תרמו ספר תורה על שמו, להנצחת זכרו.

בניית אתרים: