תפריט נגישות

סמ"ר מרדכי "מוטי" כהן ז"ל

מרדכי כהן
בן 22 בנפלו
בן רחל ודוד
נולד באשקלון
בי"ג באדר תשכ"ו, 3/3/1966
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת תחזוקה
התגייס ב-מאי 1986
נפל בעת שירותו
בי"ז בתשרי תשמ"ט, 28/9/1988
מקום נפילה: רמת הגולן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: אשקלון

סיפור חיים

בן רחל ודוד. נולד ביום י"ג באדר תשכ"ו (3.3.1966) באשקלון, כבן בכור להוריו. הוא למד בבית-הספר היסודי "אסף" באשקלון. מוטי נתגלה בעיני מחנכיו ומוריו כילד כשרוני בעל שאיפות גבוהות, שהיה צמא להשכיל, ובהמלצתם עבר ללמוד בישיבה התיכונית "קרית נוער" בירושלים. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים המשיך ללמוד בבית-הספר להנדסאים שליד "קרית נוער", במסגרת העתודה הטכנולוגית.

הוא היה שקט וצנוע ועם זאת חברותי ופעלתן. כפי שכותב עליו מחנכו: "מוטי ז"ל אהב את הבריות. בדרכו שלו עשה זאת, תוך ענווה ושפלות-קומה שלא תתואר, דיבורו היה בנחת ובמתינות, נהג כבוד ואהבה בכל אחד ואחד". ומעיד עליו ראש-הישיבה: "עכשיו שחסר, נותר חלל גדול בחבורה, כי מוטי נהג לארגן מניין לתפילה, שיעורים לתורה, ומשך חיילים לקדושה".

ומסכם מדריכו ומחנכו: "המאפיין את מוטי בכל תקופת לימודיו ב"קרית נוער" היתה ההתבלטות השקטה". נוסף ללימוד התורה הקדיש מוטי את זמנו הפנוי לטיולים.

הרפתקאות הרים ונופי ארץ-ישראל היו מהדברים שהלהיבו אותו. הוא היה חבר בחוג "רעות" באשקלון. חוג ששילב חיי חברה בהווי דתי, ונמנה עם פעיליו הבולטים.

הוא גויס לצה"ל באמצע מאי 1986, לאחר שסיים את לימודיו במסגרת העתודה הטכנולוגית. הוא עבר השתלמות מקצועית בבית-הספר הטכני של חיל האוויר, ולאחר-מכן הוצב ליחידת חיל האוויר בדרום הארץ בתפקיד מכונאי מנועי מטוסים. מוטי זכה להערכה רבה ממפקדיו, ואף קיבל תעודת חייל מצטיין. בתיקו האישי נכתב כי היה "עמוד התווך במחלקתו, חייל כשרוני, מסור בעל כושר ארגון וניהול". הוא היה מועמד להכשרה לקצונה ולהמשך פיקוד בחיל האוויר, אלא שאסון כבד קטע את הדבר.

ביום י"ז בתשרי תשמ"ט (28.9.1988) באזור נחל יהודיה ברמת הגולן, נפל מוטי בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשקלון. השאיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות - יחיאל, שלמה, יהודה, חבצלת, שרון, בנימין ושרית.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקד הבסיס שבו שירת: "מרדכי ז"ל היה מטובי חיילינו.

הוא בלט בכושרו המקצועי, במסירותו, ביכולת הניהול והפיקוד שהפגין, ובאווירה הנעימה והיצירתית שהשרה על סביבתו". וסיפרה אניטה, חברתו לחוג "רעות": "השלווה והביטחון שבהם התנהג, גם במצבים קשים, והחיוך על פניו, תמיד העידו עד כמה אמונתו וביטחונו בה' היו גדולים".

משפחתו הוציאה לאור ספר לזכרו בשם "גם כי אלך בגיא-צלמוות לא אירא רע". בספר דברי בני משפחה, מורים וחבריו על דמותו. כמו-כן הקימו הוריו ספרייה תורנית לזכרו בבית-הכנסת ע"ש יוסף קרואני ז"ל באשקלון.

מתוך שיר שכתב לזכרו אחיו בנימין: "מוטי היית בעל לב זהב / לא היה איש אשר אותך לא אהב / אחי, אחי חסר אתה לי מאוד / בלעדיך לא אוכל ללמוד / תורה ונביאים למדת במסתרים / ותורתך לא ידועה לאחרים / לבית הכנסת היית קם / ולא היית מחכה לכולם / לפני אדון העולמים / שופך היית תחנונים / מכבד את ההורים / ככל התורות, המשפטים והחוקים / בזאת אסיים ואומר / שעלייך ניתן לומר / "די על דאבדין ולא משתכחין".

בניית אתרים: