סרן אבי חביב חלפון ז"ל

21/3/78

לכל המשפחה שלום רב!

בראשית מכתבי, כדי להרגיע אתכם ובעיקר את אימא, שלומי טוב, ואפילו טוב מאוד.
יש לנו הכול, עכשיו שעת בוקר מוקדמת, ומה שהעיר אותנו מוקדם זה גשם פתאומי לאחר מז"א שרבי (אולי נרד לצור ונתרחץ בים). אז איפה אני? בעזרת משקפת אני יכול לצפות על העיר צור. זוהי עיר לא גדולה במיוחד, אך יפה. מכאן כאשר אפשר לראות כמה היא יפה. היא בנויה על שלוחה לתוך הים כאשר נוצר מפרץ מקסים.
מה שקרה עד כאן הוא, שבכפרים שכבשנו רוב התושבים ברחו, אך במספר קטן של כפרים התושבים פשוט נשארו, וסוף סוף פגשנו את הכפרי הפשוט שבדרום לבנון. יפה לנו לשוחח איתם על שנאתם למחבלים, וכל הכבוד לצה"ל וכל השטויות האלו.
דרך אגב, ישנן פה חוליות מקסימות, בתים גדולים ומפוארים מבפנים, ומצויים בהם מיטב השכלולים, כך שלא כולם עניים מרודים.
בשבוע שעבר היינו בתחילה בשלומי, ובשבת שעברה העבירו אותנו לברעם ובימים ראשון ושני עברו עלי יומיים של זיעה, גשם שוטף ירד, לא היה איפה להסתתר ובלילות ישנו רטובים עד לשד עצמותינו. ואז בא יום שלישי הגואל. בערב נכנסנו ללבנון, התקבלנו יפה בכפרי הנוצרים, חלקו סיגריות ועוגות וכשהמשכנו צפונה החלה המלחמה, שלדעת רבים לא רצינית ביותר.
בינתיים נכנסים לשגרה ומקווה להיות בבית בהקדם.

באהבה,
אבי


14/6/82

למשפחתי שלום רב!

שלומי טוב! יחסית לאירועים ולזמן הרב שלא ראיתי אתכם. אני מקווה שאראה אתכם במהרה. בתחילת המבצע היה קשה, אך תוך כדי לחימה אנשים מפתחים אינסטינקטים לכל רעש או קול טבעיים ומגיבים בהתאם.
כרגע הסתמנה רגיעה יחסית, אני נמצא במקום בטוח ואין שום סכנה.
תשלחו לי את הכתובת של דליה, ברצוני לשלוח לה מכתב.
אני מקווה שאתם מרגישים טוב. יענ'קלה, תעשה כל מאמץ להצליח בבחינות הבגרות שלך. שגיא, אני מקווה לראות את תעודת השליש האחרון שלך עם ציונים שיגרמו לי לחייך. אימא, אני יודע שאת דואגת, תשתדלי לא לדאוג יותר מדי, תחיי תוך תחושה שכל המלחמה הזו תסתיים במהרה ואני אחזור בריא ושלם.
ד"ר חם לדליה, לחדווה, מורלי ובני.

להתראות
מאבי האוהב

נ.ב. אל תשלחו כלום, קיבלתי בגדים וחבילות בכמות כזו שאני לובש כל יום זוג חדש.