רב סרן יהושע זהבי, החייל והחבר.
אולי זה פרדוקס שאיש כמו יהושע זהבי, שקט, עדין, תנוע, נימוסי וטוב לב, לא בחר לעצמו מקצוע מתאים למבנה הנפשי שלו, אלא בחר להיות איש צבא אשר מטבע הדברים צריך להיות יותר נוקשה, יותר חזק, יותר "צבאי". ובכל זאת המקום בו הוא הרגיש טוב ומלא תפקידים חשובים בכבוד ובהצטיינות היה הצבא.
יהושע היה קשור לצבא בלב ובנפש ואהב את עבודתו. כנראה שהשפיע עליו החינוך שקבל עוד בגיל צעיר בתנועת בית"ר, בבוקובינה שברומניה, שם פעל עד פרוץ מלחמת העולם השניה.
בשנת 1944 בעת שרותו בצבא האדום הגיע לבוקרשט. בבירת רומניה היה בודד, ללא משפחה, מכרים או חברים.
הוא התייצב בנציבות בית"ר אשר פעלה אז במחתרת ושם מצא מקלט, חברים, וגם פעילות עד 1946 שנת עלייתו ארצה. התקופה של שנתיים בבוקרשט היתה קשה במיוחד. החזיק מעמד עם מעט אוכל ולינה על שולחנות המשרד. ב 1946 יצא באוניה "הגנה" כמפקד קבוצת בית"ר במסגרת עליה בלתי לגלית. האניה נצפסה ע"י האנגלים והעולים הועברו לעתלית. זאת היתה האניה האחרונה שהעולים הועברו לעתלית ומשם לקפריסין.
יהושע היה תקופה מסוימת בבנימינה ואחר כך בפלוגת בית"ר בראש פינה. צורף לפעילות האצ"ל בגליל עד לפרשת "אלטלנה". היה גם בהסגר בכפר יונה יחד עם פלוגתו. באחת הפעולות נתפס ע"י האנגלים וכתוצאה מכך ישב בכלא לטרון, אבל לא להרבה זמן, כי שבת רעב עד שחלה ושוחרר בתנאי שהתייצב מדי יום ביומו במשטרת ראש פינה.
בשנת 1948 הקים משפחה יחד עם רעייתו חדוה. יהושע הצטרף לצבא עם קום המדינה ואחרי הפסקה של שנה חזר לצה"ל, עבר קורס קצינים ושירת בדרום הארץ בדרגת רב סרן. המשפחה עברה לגור באשקלון. בשכונת "אפרידר" שם היה בית שבעת המתיישבים הראשונים.
קשה לדבבר על יהושע זהבי בלי להרגיש את צניעותו, את חמימותו, אהבתו למשפחה לחבר ולחיייל שהיה מסביבו.
להיות חבר טוב, חבר אמיתי, לשמור על מילת כבוד, להתנהג בכבוד לכל אחד, כל המושגים האלה תפסו אצל יהושע זהבי את המקום הראשון ואני חושב שהוא היה בין המעטים שהכרתי אשר מושג "הדר" סימל את דרכו.
יהושע הגיע לגיל פרישה, אבל המשיך לשרת בצה"ל. כל חייו שירת באמונה את האידיאל שלו ואת המדינה. כאשר התקרב הזמן להקדיש קצת מחייו גם למשפחה קרה האסון, התאונה הקטלנית ועזב אותנו.
רבים מחבריו שהכירוהו ואהבוהו בגלל התכונות שלו, קודם בבית"ר והצה"ר ברומניה ואחר כך בפלוגות הגיוס של בית"ר באצ"ל ובצה"ל לא ישכחוהו.
לא ישכחו את יהושע, הבית"רי החייל והחבר למופת,
שלמה שיטנוביצר.
(נציבות בית"ר רומניה לשעבר)