הגלויה נכתבה לפני צאתו של עמיר למשימה בה נפל:
למשפחה היקרה שלום.
חזר העם ולבש המדים
ושבו הגלויות לרוץ בדרכים.
אני כותב לכם ד"ש ומוראל גבוה
מחוד החזית.
אין יום ואין לילה על אף הכל, אין טענות ואין בקשות מאיש.
אני מתגעגע לשבתביניכם כרגיל, בלי יריות ופגזים עם חיים שקטים ושלווים גם לאנשי הצפון.
אולי אני נשמע ציוני מדי אך כך אני מרגיש.
לכולכם, הרבה אהבה, מהאדם האוהב אתכם ביותר.
נעמה, שמרי על הגחלת הבוערת.
עמיר.