לירון, ילדה של נתינה ואהבת האדם, נפלה בעת שירותה בפיגוע ירי קטלני ביישוב בו התגוררה, אילי סיני.
לאחר לכתה נתגלו מאות שירים שכתבה לירון.
בשירים אלו נתגלו כישרונה העצום, יכולתה לגעת בדקויות נפשו של אדם ועובדת היותה יוצרת בכל המובנים.
במסגרת פרויקט "סיפורו של חייל", הבא להנציח את חיילנו שנפלו בעת שירותם, היה עלינו, ראשית, להכיר את לירון ורק אח"כ לבחור תחום אחד מעולמה ועליו לעשות עבודת חקר.
נודה ונתוודה שכבר ב"היכרותנו" הראשונה את לירון, היה לנו ברור שתחום זה, שמלא את עולמה, יהיה נושא העבודה שלנו, אך רק כשפגשנו את משפחתה, כחלק מתהליך ההתוודעות שלנו ללירון, הבנו עד כמה דרך השירים נחשף בפנינו עולמה המלא כרימון, ועד כמה מרתק עולם זה.
השאלות החלו "לצוץ" מאליהן:
למה היא כתבה את השיר הזה דווקא? מה היא הרגישה וחשבה כשכתבה את השיר ההוא?האם יש משמעות לחזרה של מילה מסוימת בסונטה ההיא?
וכך, למעשה, הבנו מה תהייה הדרך הנכונה ביותר להנציח את לירון.
החלטנו לצאת למסע בעולם השירים, לחקור לעומק אילו סוגי שירים יש, מהם, וכיצד עלינו לנתח אותם.
קיווינו שהכלים שיינתנו בידינו, יוכלו להיות לנו לעזר בהבנת שיריה של לירון, ואכן, הם עזרו.
אך לאורך כל תהליך העבודה נחרט בזיכרוננו משפטו של אביה של לירון, אריק, שאמר לנו בפגישה, כשהציג בפנינו את ספר שירה של לירון שהוצא לאחר מותה: "לפעמים גם לי קשה להאמין לאיזה עומק ובגרות הגיעה הילדה הזו. . . "
ואותו עומק ואותה בגרות היו נר לרגלינו, כשלמדנו, לאט לאט, להכיר את לירון ולהוקיר אותה.