ללירוני - המלאך הזוהר שלנו!
אני ניצבת היום כאן במקום הקדוש הזה, אשר טמונים בו ילדים וקדושים כמותך, שלא הספיקו לממש את חלומם הנכסף, ולו רק בשל היותם משתייכים ללאום היהודי!
ואנוכי צופה באבני השיש העצומות שעליהן חרוטים שמות הנופלים, ולצידם ניתן לראות את העששיות, שזוהר של נרות זיכרון בוקע מהן., ואת המקום מעטרים זרים בשלל צבעים שחוצים אותם סרטים שחורים, ומתנוססות מעליהן כתוביות בצבע לבן, של קהילות המבכים את זכרם.
ואנוכי מתקשה להאמין שחלף לו עשור, מאותו יום ארור שבני העוולה קטמו אותך מאיתנו. לירון, לא מכדי הוריך בחרו לך בכינוי זה, מאחר שבשם האדם על-פי הקבלה לכל אות יש משמעות, ובמיוחד באות שמתחילה את השם. לפיכך נמצא שרוב הפעילות המחשבתית אשר שואפת להגיע ליעד מסוים, נמצא באות ל'. ובאות ל' טמון גם כוח החילוף.
שהרי ההחלפה מתבצעת באמצעות השאיפה ליעד החדש, במקום היעד המקורי. משום כך האות ל' משמשת גם כאות החילוף. כמו שנאמר בתלמוד: "המים אשר תיקח מן היאור והיום לדם ביבשת".
בתלמוד מבואר שהאות ל' הגבוהה והמשמשת כאות מעבר, במקום במילה "אל" מרמזת ליעד הגבוה של האדם השלם, שזוכה להגיע לעולם הבא.
האות ל' מבטאת את עצם ההגעה לחיי העולם הבא, בו יש לאדם השלם חלק באותו מקום נשגב, ומעמד מלכותי, בבחינת האמור "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", דבר המבטא את עונגו הרוחני הבלתי נתפס של הצדיק המשוחרר מכלי השעבוד לייצרו, ובכך זוכה הוא להיות דבק ביוצרו. הרי זוהי המהות של האות ל', אות הדחף והשאיפה הפנימית להגיע ליעד החיובי או השלילי, המשמשת במקום המילה "אל".
צורת האות ל' המתנשאת מעל כל האותיות, כאדם תמיר וגבוה אשר פניו צופות למרחק ופונות בשאיפה קדימה, ומבטאת היא בכך את דחף הסקרנות שבאדם והשאיפה הפנימית לדעת הרבה ולהגיע ליעדים שונים בחייו, הן בגשמיות והן ברוחניות. האות ל', הגבוהה מכל האותיות, היא גם האות היחידה הנהגת באמצעות הגבהת קצה הלשון, אותו אבר שליט ועליו נאמר: "המוות והחיים נתונים בו" ככתוב "מוות וחיים ביד הלשון", בו תלויה היכולת להפיק את המירב והמיטב מן הלימוד ולזוכרו.
והרי כל המבואר בתלמוד הקשור באות ל' לחיוב שמתחיל את שמך, כאילו ונכתב עליך, ולא בכדי נקטפת מאיתנו כפרח טהור וצחור שהחל את לבלובו, כי אלוקים יודע במי לבחור, במלאכים כמותך שעשו בעולם הזה רק טוב לזולת. ואת הותרת חותם של צליל ורון, לירון מלאך שלנו, אינך יודעת עד כמה את חסרה לנו. אמרתי לפני עשור שהפאזל חסר. התכוונתי לכך!
במיוחד בימים אלה, שמדינה פלסטינאית רוצה לקום ולהתיישב על גושים נרחבים של ארץ-ישראל, שגוש גדול ממנה נמסר לפני שש שנים, שבאותו גוש התעצבה הילדות שלך יחד עם ילדים רבים של בני טובים, בחיק משפחתם, שעד היום תרים אחר מחוז חפצם הקבוע והעיקר להגיע לשלום המיוחל. את, שתמיד נלחמת על צדק, היום לבטח היה לך מה לומר, ולהביע את דעותיך השנונות.
מלאך זוהר שלנו, שמך מפינו לא ימוש, וזיכרך בליבנו לעד לא ישכח.
אוהבים אותך לעד.
נכתב על ידי זהבית דודתך.