אלבום תמונות
כשהתחלנו לצעוד את דרכנו ב"סיפורו של חייל", לא ידענו ממש לקראת מה אנו הולכים.
ידענו שננציח חייל, אך לא ידענו עד כמה הנצחה זו תהפוך אישית עבורנו.
ככל שהלכנו בדרך זו, הכול הפך לאישי יותר, לשלנו.
המפגש עם משפחתך, היה מרגש ועוצמתי. מבין הסיפורים, הזיכרונות והפנים שנשקפו אלינו מכל תמונה שלך, עמדה דמותך לנגד עינינו. פתאום, הפכת למוחשי וקרוב ואנו, בעיני רוחנו, יכולנו לדמיין את דמותך על הגוונים הרבים שבך: מוביל את החבר'ה בשכונה, הולך לים לדוג, מקשיב למוזיקה הערבית שכל-כך אהבת וכמובן, עולה אל הגג, לטפל ביונים. כל מי שדיבר עליך, סיפר עליך כאדם כל-כך מיוחד וצנוע. אדם שהתאפיין בנתינה, בפשטות ובמסירות. אדם יקר ואהוב - בן, אח וחבר.
דוד, אמנם לא זכינו לחיות בתקופה בה אתה גדלת, ולא הכרנו אותך בחייך, אך הלכנו בעקבות הסיפורים שהעלו הוריך ואחיך ודרכם למדנו להכיר לא רק את דמותך, אלא קיבלנו תמונה על תקופה שלמה, הכרנו ערכים אחרים, משפחה וחיים, בעולם הקסום של אשקלון עוד לפני עידן הסלולרי, האינטרנט והקניונים.
תודה לך דוד, על מורשת זו, שתישאר בליבנו לעד.