בלב כואב וקרוע.
יוסקה אחי ורעי,
אני לא מאמין שאיבדתי אותך. היית לי לא רק אח, היית לי חבר, היית לי מורה דרך בחיים.
אני זוכר את הלילות שלא היינו נרדמים בלי כמה שירים יחד...
איך אני יכול לשכוח את האופניים שלך יוסקה, כשהיית מרכיב אותי מאחור והיינו יוצאים לטייל...
התנגדת בתוקף שאתגייס לצנחנים, עמדת על כך שאהיה ג'ובניק, אך אני לא שמעתי לך וידעתי, בתוך תוכך גאה היית בי.
ואיך יכול אני אחי לשכוח את ההתייעצות איתך בעניני נשים. אפילו בזה היית מורי ורבי.
בחופשותיי מהצבא, המכונית שלך היתה שלי לשישי שבת. אתה זוכר? אפילו דלק לא נתת לי למלא.
היית כל כך מתחשב יוסקה. אתה ממש חסר לי עכשיו, אחי. לפעמים אני מרגיש שאני מוכרח להתייעץ עמך בכמה דברים חשובים, קשה לי לתפוס שאתה איננו!
עם שחרורי מצה"ל התחלת להעסיקני בטרקטור, לא אהבתי את הטרקטור יוסי, והתווכחנו לא פעם על הנושא. אני זוכר שיום אחד פשוט לא אמרת דבר. הבנת ושתקת.
אתה זוכר כשקנינו את הטרקטור יחד? שמחנו כל כך. אך לא תמיד דברים מצליחים ונכשלנו בגלל דברים פעוטים, חסרי משמעות.
היית איש משפחה יוסי. אני זוכר שכל כך אהבנו יהודית ואני לחכות לך בשעה 4 לכוס תה בגינה. אתה זוכר יוסי? על הכסא הנוח בדשא.
עכשיו - אפילו העצים עצובים. הכל שם כל כך מדכא בלעדייך.
אני לא יכול לשבת במנוחה יותר שם במרפסת, תמיד רואה אותך מולי יושב על הכסא -נוח.
ואת עיר המכוניות אתה זוכר? כמה מכוניות קנינו והחלפנו יוסי, זו הייתה חוויה בשבילי לצאת איתך לעיר המכוניות. למדתי ממך שם הרבה דברים, אתה זוכר את הסוסיתא? לא העזתי לקנות אותה ללא התייעצות עמך. כל דבר במשפחה היה בהתייעצות עמך.
...השבוע היה יום הנישואים שלי, ולא קיבלתי ממך תקליט יוסי. ידעת שאני אוהב שירים, כל מתנה ממך - תקליט יפה.
הגורל הכריע אותך אחי, כל מדורי הגהנום שעברת לא הועילו. כל מאמציך להתגבר ולקרוא תגר על המחלה האכזרית לא הועילו.
לא האמנתי שזה יסתיים בצורה כל כך מרה. חשבתי לתומי שזה כרגיל, אשפוז ככל האחרים. קשה לי להאמין שעזבת אותנו ככה סתם, השארת מאחור חוויות יפות וחוויות קשות. אפילו לבוא אלייך להדסה לביקור וארוחת צהרים של אמא על הדשא שם - היתה זו חוויה.
ועכשיו לאן הולכים אנו?
השארת אותנו קרועים וכואבים,
אהבתיך אחי, אהבתיך.
שמשון.