תאור מלא של דרמה ברחובות ת"א בליל 22.5.72, ליל הרצחו של שמואל ויצמן ז"ל:
ביום 22.5.72 סמוך לשעה 9:00 בערב הגיע קריאה למוקד של משטרת ת"א, שנשמעה תחילה כשגרתית. אחד מדיירי הבית ברח' המאספים 8 מסר כי הבחין בסימני פריצה לדירתו של רפאל מרינוב. מנכ"ל המשביר לצרכן המודיע מסר כי שמע רחש חשוד בתוך דירתו של המנכ"ל שבאותו יום נעדר מדירתו לרגל המצאו בחו"ל.
ההודעה הועברה מיד ברשת לניידות השיטור של מרחב הירקון, ותוך דקות ספורות הגיעה ניידת של המדור המרכזי ובה השוטר שמואל וייצמן ז"ל, שהיה לבוש בגדים אזרחיים. שמואל עלה מיד לדירה בה נמצאו באותה העת עדיין הפורצים, ובראש חבריו השוטרים הוביל. כשאקדחו שלוף בידו פתח את הדלת וקרא לפורצים: "התמסרו אני מבטיח שלא יקרה לכם שום דבר", קרא שמואל ז"ל. משלא נענו לקריאותיו, דחף את הדלת שהיתה חסומה בכורסה. למשמע הרעש הנורא של הדחיפה ומראה השוטר כשבידו האקדח - זה היה שמואל ויצמן, גבה קומה ויפה מראה ממדור הבילוש, ושהוא לבוש יפה ומסודר תמיד - הפורצים הופתעו למראה השוטר שתפסם בקלקלתם בעת ביצוע עבירה של שוד, גניבת תכשיטים, נשק ורכוש רב ערך המסתכם באלפי לירות.
הפורצים חיפשו דרך להמלט משמואל ז"ל בעוד נפשם בם בטרם ילכדם ויביא למעצרם ומאסרם לתקפה ארוכה, אחד מהפורצים שהיה מזויין, פתח באש מאקדחו לעבר השוטר שמואל ויצמן ז"ל ופצעו פצעי מוות שגרמו למותו בדרך לבית החולים.
עם קרות המקרה בדירה, שני הפורצים שבין רגע הפכו משודדים לרוצחים חיפשו דרך להימלט מחבריו של השוטר שמואל ויצמן שהמתינו למטה מסביב לדירה, אחד מהם קפץ ממרפסת הדירה שבקומה השניה כשאקדחו שלוף בידו ונלכד ע"י השוטרים, ואילו חברו לשוד עלה לקומה השלישית ונכנס להסתתר באחת הדירות, דיירי הבנין שכבר עמדו על המתרחש בבנין ובדירתו של מר מרינוב, החלו נאבקים עם השודד, היכוהו נמרצות וחיבלו בו, והצליחו להוריד מידו את אקדחו של מר מרינוב, שאותו גנב באותה העת מהדירה.
כל זה התרחש בליל 22.5.72 בת"א.
קריין הרדיו הפסיק את שידור מצעד הפזמונים וקולו הנרגש של הקריין קטע את צלילי הפזמון.
ולהלן היתה הודעתו:
"לנוסעים זה עתה ברח' קרליבך - המאספים בת"א זהירות: שימו לב בקצה הרחוב המאספים בבנין 8 זה עתה פורץ ירה בשוטר בשעת מילוי תפקידו, עת שתפס פורצים בביצוע שוד. ושוב קרא הקריין זהירות לא להתקרב לאיזור. כעבור מחצית השעה היתה ידיעה שניה ברדיו ובת"א על דבר רצח השוטר שמואל ויצמן, ובן-רגע פשטה / עשתה לה כנפיים בכל הארץ. חבריו של שמואל ויצמן נשארו המומים ודמעות זלגו מעיניהם למראה השוטר שהתבוסס בדמו. אבדה יקרה כשמואל חברם שזה מכבר איננו עדיין בין החיים איתם.
שמואל ויצמן היה בן 24 במותו, רווק, ועמד להנשא כחודש לאחר 22.5.72 עם בחירת ליבו, אחות מבי"ח אשקלון למשפחת הכט. שמואל ויצמן ז"ל עלה ארצה ממרוקו בשנת 1955, בן 24 היה במותו. סיים לימודיו בבית ספר מקצועי והתגייס לצה"ל, שירת במשטרה הצבאית, במשך שירותו עבר קורס צניחה ובתום שירותו הצבאי התגייס למשטרת ישראל. בתחילה שירת בנפת עזה וצפון-סיני ביחידה לתפקידים מיוחדים, שסייעה והביאה ללכידת מחבלים, ולאחר מכן במדור המרכזי במשטרת ת"א. תפקידו היה לעסוק מידי יום ביומו בבילוש ועיכוב ותפיסת עבריינים בעת ביצוע העבירה, או מעקב אחריהם בטרם ביצוע העבירה ולהיתחקות אחרי תנועותיהם ומעשיהם.
במשך שרותו היחסי 3 שנים במשטרת ישראל, הצטיין במסירותו הרבה לתפקיד וזכה לקבל המלצות והערכות ממפקדיו. קיבל 7 פרסים וציונים לשבח, וזאת על גילוי ערנות ויוזמה אישית, שהביאו לתפיסת פורצים וחשודים רבים עם רכוש גנוב רב.
על אופיו כאדם ושוטר אמר רב-פקד פרנקנטל סגן מפקד מחוז ת"א דאז, שהזכיר את שמואל על מסירותו ומעשיו ופועלו: שמואל היה אדם שקט צנום, חביב ואדיב, מקובל על כל חבריו בעבודה, היה אמיץ ומתמיד ומוכן לצאת לכל משימה קשה כקלה. תמיד התנדב מבלי להתחשב בשעות העבודה. עובדת היותו אמיץ, חרוץ ומתמיד, מצאה את ביטויה במספר הפרסים הרב של ציונים לשבח שקיבל בתקופת שירותו הקצרה של שלוש שנים במשטרה.
שמואל היה יקר לא רק לחבריו ולמפקדו, אלא גם למשפחתו הקרובה ביחוד לאמו זוהרה אשר מלווה עד היום בזכרונותיה את בנה שמואל שנקטף בטרם עת, בהיותו צעיר בן 24.
שמואל ויצמן ז"ל היה אדם אדיב חביב ויקר גם לילדי השכונה, לחבריו בני גילו, אמו זוהרה אהבה בו את נדיבותו ומסירותו למשפחה וכן את עזרתו לזולת וגמילות חסדים לנזקקים, תורם היה מזמנו לטובת הזולת והקשישים והיה מסייע בידיהם לפתור בעיותיהם היום יומיות, מסייע בידיהם להשכין שלום ורעות, ואת פתרונותיו תמיד רצו לשמוע ולקבל ללא עוררין, וזאת ללא כל תמורה, אלא מתוך נדיבות לב לעזור לזולת ולכבדם ללא הבדלים.
שמואל ויצמן נפל במילוי תפקידו במשטרת ישראל בטרם עת ובטרם הצליח להגשים את שאיפות נעוריו בהיותו בן 24, חודש לפני נישואיו, נרצח ע"י שודדים ובכך שילם שמואל ויצמן בחייו את תרומתו לחברה, בשמירה על החוק והסדר, ומי כמוכם האזרחים יודעים כי גם אנשי החוק בסכנה מתמדת וגם השמירה על החוק כרוכה גם בסכנת נפשות. שמואל שילם בחייו כתרומה לאזרחי ת"א וישראל כאחד, והודות לאומץ ליבו מסירותו ודביקותו לתפקיד, תוך שמירה על רכושו של אחר שעמד להשדד, עמד הוא על המשמר וסיקל מזימתם של הפורצים ליטול רכושם של בני משפחת מרינוב שנעדרו מביתם ושהו בחו"ל.
קהל של אלפים, אזרחים, שוטרים וקצינים, שר המשטרה ומפכ"ל המשטרה, מאשקלון ומחוצה לה - ליוו את שמואל ויצמן בדרכו האחרונה אל החלקה הצבאית בבית העלמין החדש באשקלון.
בצער, בבכי רב ובכאב נקבר שמואל ויצמן ולא ישוב עוד אלינו. ומי יתן וירבו שוטרים כשמואל ויצמן, שוטר ללא חת ואינו נרתע מהעבריינים, דבק במטרה ומבצע תפקידו גם כשזה עלה לו בחייו.
להנצחת זכרו של שמואל ויצמן ולאות הערכה פעולותיו ומסירותו נחנך בתאריך 5.12.72 "ככר השוטר" הנמצא בסמוך לרח' המאספים והארבעה ובכך ביטאו תושבי ת"א הערכתם לשוטרים, ובמיוחד לשמואל אשר קיפח חייו כדי לשמור על שלומם ורכושם של אחרים.
יהי זכרו ברוך!
כתב אחיו
פקד ויצמן אברהם