אני עדיין לא מאמינה שהלכת
אבל בשבילי אתה עדיין חי.
תמיד בשבילי תהיה חי. ותמיד תהיה
לידי בכל מקום, איך שהלכנו לקנות
גם חולצות וגינסים, האם אתה זוכר את זה?
תמיד אדבר אלייך, אשחק איתך, אספר לך את רגשותיי ואתה תענה לי.
החיוך היפה שלך שכולם אמרו שהוא דמה לשלי.
ובכלל אמרו שבכל אנו דומים,
אפילו בשוקולד ששנינו אוהבים מאוד
אבל אני לא אראה אותך עם הגוף
אבל עם הנשמה שלך תמיד תהיה איתנו
וכאן אני חושבת שאסיים לכתוב לך ואתחיל לכתוב עלייך.
שחר...
שחר היה אחי, אחי הבכור והאהוב
אח שתמיד פינק אותי, תמיד אהב אותי,
דאג לי והבין אותי, הוא היה חזק, נאמן,
אהב את הזולת והיה הפאר שלי, שהתגאיתי בו.
אין מילים לתאר את שחר,
תמיד רצה להיות ביחידה קרבית,
לקח את כל הסיכונים.
הוא רצה שלום אבל אם שלום אז שלום אמיתי
ולא שלום שכל הזמן ה"חמאס"
ועוד כמה קבוצות, רוצחים יהודים.
שחר היה חתיך, היו לו דעות
ושנינו אהבנו את אותו זמר.
לא יכול להיות שאיבדתי אח כזה.
לא אוכל לספר עליו במילים או לכתוב
אבל שחר היה הטוב בעולם,
בחיים לא אוכל להיפרד ממנו.
אחסוך במילים, כי לא אוכל לתאר כמה טוב היה שחר,
אז פה אסיים לכתוב על שחר, אחי הבכור והיפה.
אחותו ליפז