חלומו של כל זוג שמתחתן, הוא להקים משפחה וכך גם זה מה שרצינו יותר מכל. לאחר תקופה מזמן נישואינו, אילן נולד יחד עם אחות תאומה, אילנית. זה היה האושר הגדול ביותר שלנו, אך למרבה הצער, אושר זה נקטע כעבור 24 שנים, אילן, באופן מפתיע ביותר הלך מאיתנו בתאונת דרכים טרגית. אילן הותיר אחריו 24 שנים של זיכרונות ומעשים טובים וחוויות ילדות מופלאה.
אילן היה ילד דינאמי שעשה המון דברים במשך 24 השנים האלו בשבילו ובמיוחד למען אחרים. עברו 8 שנים מאז שאילן נהרג, הכאב, הגעגועים והזיכרונות חרוטים בלב לעד, מה שנותר זה לשבת ולהעלות על דפים את ילדותו ונערותו, את הדינמיות והאצילות שהיתה כה אופיינית לו ותקוותי שדפים אלו ינציחו את אישיותו של אילן לעד.
אתחיל בילדותו:
אילן נולד באשקלון, בביה"ח ברזילי ב-2.2.71 במשקל קטן שבמהרה הלך וגדל ואילן התפתח להיות תינוק מקסים, חייכני ועירני. כל שנה היינו חוגגים לו ולאחותו יום הולדת וכך כל שנה היה מפתיע אותנו בדברים חדשים ומעניינים. כיתה א' היתה השנה המרגשת ביותר לנו ולאילן. כבר בגיל הזה הוא הפגין בגרות ואחריות ותמיד דאג שלא יחסר דבר לאחותו שהיתה חלק ממנו. לכל מקום ליווה אותה, היה פעיל בחוגים שונים, כמו: טניס, שחיה וניגון בגיטרה.
עם הזמן התמקד בנגינה ולמד לנגן בצורה מיומנת ביותר והיה חלק מקונצרט בית הספר, ניגן בקונסרבטוריון ועם הזמן למד לחבר ולהלחין שירים בעצמו.
מבחינה חברתית הוא היה מאוד דינאמי, היו לו המון חברים. כבר מגיל קטן היה פעיל מאוד והיה מוכן לוותר כדי שלאחר יהיה טוב. לאחר הבר מצווה הוא נהיה לעצמאי ועבד וכך דאג שיהיו לו דמי כיס. הוא הצטרף למד"צים והיה פעיל במתנ"ס לאחר שעבר הכשרה לכך ואף הדריך בקייטנות. במסגרת זו יצא לשליחות נוער לאנגליה ושם היתה בשבילו חוויה גדולה שתועדה בעשרות תמונות המונצחות באלבומו.
עוד בתקופה זו היה שחקן בקבוצת כדורגל שכונתית, ספורט שמאוד אהב.
מגיל הבר מצווה ועד לגיוסו לצה"ל היו כמה אתגרים לאילן, הוא למד לחלק את זמנו בין הלימודים ועבודתו כמדריך ודאג לא לפגוע באף אחד מהם וכמובן לאורך כל הדרך דאג לשמור על חיי חברה עשירים ומגוונים שכן החברים שלו היו כ"כ חשובים בחייו. עם סיום לימודיו, חיכה בקוצר רוח להתגייס ולבסוף שירת במשמר הגבול, כדרך המשך לשירות אביו במג"ב. אילן אהב מאוד את השירות במג"ב והתקדם בצורה מאוד יפה בשירותו, הוא חתם קבע ויצא לקורס מבצעי לקצונה, אך לא הספיק להגשים את חלומו שנקטע ע"י אותה תאונה טרגית, כך גם כל תקוותינו התנפצו לרסיסים ונותר רק זיכרון אחד גדול וכואב ודף ועיפרון בכדי להנציח הכל.
חייו התוססים של אילן המלאים חברים בכל רחבי הארץ, הטלפון שלא פסק לצלצל, החופשות מהצבא והיציאות לבילויים יחסרו לנו מאוד, אילן אהב לחיות את הרגע ולהפיק את המירב מכל דקה ושעה ולא חשב על המחר.
אצילות הנפש שלו התבטאה ברצונו לעזור ולתת מעצמו תמיד למען אחרים, לדוגמא: היה מחליף משמרות לפי הנוחיות של חבריו החיילים בכדי שיהיה להם טוב, היה מקפיץ את חבריו לאן שרצו ולא משנה אם היה בחוץ חמסין או גשם שוטף.
זה היה אילן שלנו, היום הוא איננו איתנו וכל זה חסר לנו מאוד...