חיכיתי,
אמרתי: יש זמן.
חשבתי, הוא יחזור, הוא לא וותרן,
הוא רק נעצר.
עם תקווה בלי כל רמז חיכיתי.
עם רגשות מעורבים והרבה רצון לראות אותו שוב
העיקר שיחזור חי.
ידעתי. הזמן המוגבל הולך ונגמר
אבל...
כולם בוכים, למה?
פתחתי עיתון ואז הבנתי שיש מלחמה ארורה,
וידיעה ברורה.
כן.
הגי נהרג.
אורנה.