"דרך ארוכה עשה עמנו יעקב; שלוש שנים של מלחמה מתמדת בכל גבולות ארצנו: מארבים ברמת הגולן, מרדפים אחרי מחבלים בבקעת הירדן, סריקות ברצועת עזה, פשיטות מעבר לקוי האויב וקרב הגנה קשה לאורך תעלת סואץ. בשנים הארוכות הללו למדנו להכיר את יעקב וראינו בו אחד מטובי לוחמי הגדוד. מפקדיו ידעו, שזהו חבר ולוחם שאפשר לסמוך עליו. יעקב היה חזק בגופו ובנפשו ונראה בינינו כאריה שבחבורה. באימונים היה תמיד ראשון - ראשון במסעות, ראשון בנשיאת פצועים וראשון בהסתערויות. לבו היה לב חם, פתוח לחבריו, נכון תמיד לעזור לחבר בצבא, לארח חבר שאין לו בית ולחלוק עם חבריו כל מה שהיה בידו - - - יעקב נפל בקרב ארוך וקשה, שבו נלחם עם ישראל על זכותו לחיים ושלום. מחיר המלחמה הזאת הם טובי חברינו, מבחירי בניה של האומה. אנו מאמינים שמלחמה זו תביא את השלום וכאשר יגיע השלום, יזכרו אלה שיזכו בו את אלה שלא זכו לראות - כי בדמם הוא נקנה; ועם זאת אנו יודעים שאין ניחומים לאבלכם על בנכם יעקב. וגם בימים טובים יותר שיבואו, תהיו אתם בין אלה שפצעם לא יגליד לעולם. עם כל בית ישראל אנו אבלים על השריפה אשר שרף ה' בביתכם".