סרן עודד שוורץ ז"ל

אלבום תמונות

במסגרת פרויקט "סיפורו של חייל", הבא להנציח את חיילנו שנפלו בעת שירותם, פגשנו במשפחתו של עודד על מנת ללמוד מעט על עולמו, חלומותיו וחייו.
בהיותו בן למשפחה שעסקה בתחום החינוך, לא פלא שהצטיין בלימודיו כבר בארץ כמו גם בהיותו בשליחות עם משפחתו בדרום אמריקה, על אף קשיים טריוויאליים של הסתגלות, שפה ורמת הלימודים בקולג' אמריקאי, אותו סיים בהצטיינות.
עודד כילד שגדל בעיר השוכנת לחוף הים גם אהב לגלוש.
כחובב טבע ונוף שאהב לטייל בארץ והשתדל לנצל עד תום את שהותו בחו"ל ולטייל במקומות רבים, אהב גם לצלם והירבה להנציח רגעים ונופים מרהיבים.
את הצילומים פיתח במו ידיו כחלק מרצנו לעשות דברים בעצמו וללמוד מכך על כימיה ובאחת הפעמים אף גרמה סקרנותו לפיצוץ קל בביתו.
את עדשת מצלמתו כיוון עודד גם אל גרמי השמיים שהיוו נדבך נוסף לסקרנותו שלא ידעה שובע ובתחום זה התעניין מאוד ואף השתתף בכנסים בתחום ברחבי הארץ.
עודד, גם סייע רבות לחבריו בעת שירותו כפי שכתב עליו חברו לשירות: "והיה גם עודד. עודד שוורץ. אשקלוני, יפה תואר, יחד איתי באותו אוהל בטירונות, בצמ"פ, בקורס המט"קים. בשנה הקשה והארוכה בחיי הוא ליווה אותי כמו מלאך. תמיד נמצא שם, כדי לנחם, לתת כתף, לעזור, לחייך. למרות שהיה בסך הכול חייל פשוט, כמונו, הוא שמר עלינו. הוא ידע תמיד מי צריך עזרה, איך אפשר לעזור לו הכי טוב. מלאך בסרבל טנקיסטים ירוק, שנמצא שם כדי להיכנס במקומך תחת האלונקה, כדי לשחרר אותך מתורנות מטבח מפרכת אחרי לילה שלם על הטנק, כדי להחליף אותך בשמירה בסיסית. היו לו עיניים טובות וחיוך שלא מש מפניו אף פעם. ידענו שיגיע רחוק. הוא היה החניך המצטיין בטירונות, במקצועות, בצמ"פ, בקורס מפקדי הטנקים וגם אחר כך, בקורס הקצינים. הוא נועד לגדולות". (בן כספית - "הכתב שבטנק ינצח" 422/9/200).
גם משפחתו מספרת שהיה אהוד על חבריו ושמר עימם על קשר בעת ששהה בדרא"מ.
עודד היה איש אשכולות ומעשים, סקרן מטבעו, פיתח תחביבים רבים והתעניין בתחומים רבים. בלט במיוחד העניין הרב שגילה באסטרונומיה. לכן, בחרנו בתחום מרתק ורחב יריעה זה כנושא לעבודת החקר לזכרו.