יובל - תמיד נראה לי כמו האיש החזק והנבון והיפה ביותר בעולם.
כששחה בבריכה היה לעיני לשחיין הטוב ביותר בעולם.
פרצה המלחמה ויובל כמובן יצא לקרב, ואני ידעתי בלב לבי ידעתי, שקיצו קרב. אך לא האמנתי למחשבתי זו.
וכשנודע לנו שיובל החזק והיפה והנבון נהרג באותם קרבות קשים - גם בזה לא האמנתי - כי איני רוצה בזאת.
וכשהסתכלתי בתמונותיו, הרגשתי גם כפות ידיו הקרירות והחזקות שלו. הייתי רואה אותו לנגד עיני. ניסיתי לגעת בו ולא הצלחתי. ואז נזכרתי ברבוע המוקף אבן ובפרחים שעל המרובע ובאותו שלט לבן שעליו כתוב בשחור: יובל אבידר.