סרן יובל אבידר ז"ל

אלבום תמונות

מלים, מלים, מלים
מה הן מסוגלות בכלל להביע.
יובל, חצי שנה כבר חלפה מאז,
הייתכן? האין זה סתם חלום רע?
האם לא יכול להיות ששוב תפתח הדלת,
ובפתח תעמוד אתה, כמו תמיד.
ורק תאמר: "התגעגעתי".
ועכשיו יובל, אני כל כך מתגעגעת.
האם לא ייתכן שתשוב?
הרי הבטחת, בפירוש הבטחת.
רק עכשיו צריך היית להתחיל לחיות,
ודווקא באותו רגע חדלת!
לפחות מקווה אני יובל,
כי בזמן הקצר שבילינו יחד היית מאושר.
לי היו אלה רגעי האושר הגדולים ביותר,
ואותם לא אשכח לעולם.
ובמלה: "אושר" טמונות כל כך הרבה חוויות משותפות.
פעמים רבות הזכרת את המוות.
זמן רב לפני פרוץ המלחמה
טענת, כי תפרוץ מלחמה, וכי אתה לא תשוב.
היתה לי הרגשה שאתה צודק,
אך פחדתי לחשוב על כך.
תמיד כעסתי כשהזכרת מלחמה ומוות,
חשבתי, שאם חלילה תפרוץ מלחמה,
לא אתן לך ללכת,
אך משנשמע פעמון האזעקה
ידעתי, כי למרות הכול לא אוכל למנוע ממך
לצאת לשדה הקרב.
אך רק אני ידעתי, ויותר מכולם, כי לעולם לעולם
לא אראה אותך שוב, יובל.

עירית 1974