סמ"ר אמיל אזולאי ז"ל

הגענו לפרויקט בציפיות גבוהות, בסופו של דבר התוצאות היו מעל ומעבר לציפיות. תחילה חששנו מכניסה לסיפור חיים כואב שכזה, הסיפור שלך. לא ידענו בפני מה אנחנו עומדות. מיד לאחר הקבלה לפרויקט הבנו שאנחנו עושות עבודת קודש. המטרה היחידה שעמדה לנגד ענינו הייתה להנציח אותך בדרך הראויה ביותר לאדם כמוך. מעבר להכרה טכנית,למדנו לחיות את דרך החיים שלך, למדנו מה אהבת ומה אהבת פחות. בעצם, איזה בן אדם היית. קראנו רבות אודותייך, התעניינו וביררנו, אך כל אוסף המידע הנרחב הזה לא השתווה למה שעברנו במפגש עם משפחתך. התרגשנו מסיפורי אביך והתעניינו מאוד במעשיך, ראינו תמונות רבות, סרטים והכל עליך. המפגש עזר לנו להכין את עבודת החקר, ונתן לנו רעיונות רבים לעבודתנו.
היינו בעצרת זיכרון עבורך שארגנה משפחתך. העצרת הייתה מרגשת ומעניינת, הגיעו המון אנשים ואנחנו בניהם. כשהגענו לעצרת הרגשנו שאנחנו מכירות אותך באופן מיוחד ויחד עם זאת ראינו אותך מזווית שונה. לא רק אמיל החייל, ראינו והכרנו את אמיל האח, אמיל הבן, אמיל החבר. אמיל, יותר מכל ריגשו אותנו ההישגים המיוחדים שהשגת בחייך. אותם הישגים יוצאי דופן שבלטו אך יותר לאור הקשיים שנתקלת בהם במהלך חייך. חילוקי הדעות בין הוריך וגירושם. עזיבת אימך, מעבר ממרכז הארץ לדרום - לאילת, מעבר בתי ספר וקשיים רבים נוספים.
במעבר לאילת עברת יחד עם אחיך, אחותך ואביך תקופה לא קלה, אך אתה כאח בכור לקחת את העניינים לידיים והתגברת על הקשיים. למרות הכל תמיד השגת את מבוקשך והגעת לטוב ביותר.
על אף שהיית רחוק מביתך וממשפחתך שמרת על קשרים הדוקים עם אחיך וזה הדבר שהכי נגע ללבנו, הם לא שכחו לספר שוב ושוב כמה כוח הם שאבו ממך. אתה היית דמות נערצת ולא רק למשפחתך אלא לכל אדם שהכיר אותך. המצוינות והאמביציה שאפיינו אותך התבטאו גם בשרותך הצבאי, בין השאר עברת קורסים רבים והוכשרת כלוחם, ולמרות תפקידך הבכיר בצבא העדפת להישאר ככל החיילים ולעלות עם חבריך לחזית, הייתה זאת עלייתך האחרונה ללבנון. ואז הגיע היום שבו אירע אסון המסוקים ואתה נהרגת יחד עם עוד 72 לוחמים. בתקשורת עדיין הוגדרתם כ"נעדרים". אביך שהיה קשור אליך במיוחד הרגיש זאת שמשהו לא כשורה, הוא ידע שמשהו קרה ולכן הכניס קלטת לווידאו והקליט את החדשות עוד לפני שהודיעו על מותך. סיפור זה נגע לליבנו מאוד. ולעולם לא נשכח אותו, לעולם לא נשכח אותך.
אנחנו רוצות להודות לך אמיל. זו הייתה תקופה מיוחדת עבורנו שבה עברנו חוויה יוצאת דופן. למדנו כל כך הרבה על עצמנו, על החיים. אנחנו מודות לך על שלימדת אותנו לחתור תמיד למצויינות, לשאוף תמיד להכי טוב שאפשר ולא לתת למגבלות חיצוניות לימוד בדרכו. דרכך אמיל למדנו התמדה מהי.
כששאלנו את אביך "אם אמיל היה יכול להגיד לנו משהו אחרון, מעין מורשת אידאולוגית - מה הוא היה אומר?" ואביך ענה בלי היסוס:
"ל ל מ ו ד, ל ל מ ו ד, ל ל מ ו ד..."



אתה בליבנו לעד
יהיה זכרך ברוך.