סא"ל שמואל מולה הרמתי ז"ל

ילדה הייתי. והוא נשאני
אל-על למרומים התכולים.
ושח לי בלאט בדיחה מתגלגלת...
כן, כך עברו שבוע, חודש, שנה,
והשיחות, היינו משיחין על דברים נכבדים:
החקלאות בשדות, המשפחה, המדים הירוקים, הים הגדול.
כן, ישבנו למרגלות חוף תיכון ושחנו
על הכל בחול...
והשיחות כבר אינן משיחות.
האם אאלץ להעלות זאת כזכרון?
האם תמיד הזמן יצויין בחלום?

נעמה