תפריט נגישות

רב"ט יעקב רונן וקנין ז"ל

"העולים ממרוקו" - עבודת חקר להנצחת זכרו

תוספת אישית

יעקב. . .
מנסות למצוא את המילים הנכונות, מחפשות מחפשות ולא מוצאות.
הראש עסוק במחשבות עלייך, איך היית, מה עשית, וכל זאת מבלי להכיר אותך באמת, מבלי לפגוש בך רק מהסיפורים עלייך והדברים הקטנים שנשארו ממך ולא ייעלמו לעולם.
אומנם לא הכרנו אותך אישית אבל מכל הסיפורים שאחיותייך המדהימות סיפרו לנו, והמכתבים שקראנו עלייך ושאתה כתבת, גרמו לנו להבין עד כמה היית אוהב נאהב.
במפגש עם אחיותייך, התרגשנו, התחלנו להבין איך מרגישה משפחה שכולה, דרך אחיותייך היה אפשר להבין עד כמה אתה חסר, עד כמה מתגעגעים אלייך, ואיזה אדם מושלם היית.
מיד שהמשפחה החלה לספר עלייך, רצינו לחבק אותם, הרגשנו כאילו אנחנו חלק מהם.
אחד הסיפורים שזכורים לנו מאותו מפגש הוא שכאשר היה לך כסף היית פורט את כספך ומחלק אותו שווה בשווה לכל הקבצנים ברחוב.
"לתת את הנשמה ואת הלב"
אין ספק שהמשפט הזה מציג אותך בצורה הנכונה ביותר.
ובגלל זה החלטנו ששיר זה ילווה את קריאת המכתב.
הנתינה הייתה ערך עליון עבורך, תמיד נתת ללא תמורה, דבר זה היה כשגרת חייך ולא כדבר מיוחד.
התמיכה והעזרה שתמיד נתת לסובבים אותך סללו את הדרך להצלחתם.
קראנו קטע שדן שקל חברך כתב עליך:
"כשעברנו מכצלנסון שבמגדל לתיכון שבאפרידר, יעקב היה מייצג אותנו כמו שצריך מול כל החבר'ה הצפונים בכל הקשור להישגים ובלימודים, במתמטיקה ובתנ"ך ודי מהר השתלבנו שם ולא מעט בזכותו".
דרך המכתבים שהראו לנו אחיותייך לא רק התפעלנו מהשפה הגבוהה שבה השתמשת אלא גם מכתב ידך המרשים.
למדנו אודותייך רבות, מהמילים שכתבת, מהשירים, המכתבים וסיפורים הרבים ששמענו עלייך.
למדנו עד כמה חשובה הנתינה והדאגה לחברים ולמשפחה ללא תנאי.
אחד מהמכתבים שכתבת למשפחתך מאנגליה אשר ריגשו אותנו היה מכתב שכתבת ב-28. 10. 67 תמיד פתחת את המכתבים בדרישת שלום לכולם ובשאלות האם הכל בסדר? ואיך מרגישים בבית? ומה שלום החברים? במכתב הזה סיפרת על איך עברו עליך החגים והודית לאחותך יעל על המידע שהיא אוספת ומספקת לך אודות חבריך. סיימת את המכתב בפשטות שנותנת המון. . . " לאורי תמסרו בשמי שפשוף נעים במילואים, לחנה לידה קלה ומהירה. ולכם אחים ואחיות שפע שלומות, הצלחה וכל טוב. לנכדים הקטנים צמיחה מהירה, בריאות ונחת להורים. תמסרו דרישת שלום חמה ממני לסבתא. מבנכם האוהב ומתגעגע יעקב"
יעקב הגעגועים אליך מעולם לא נגמרו וכנראה שלעולם יישארו, עבור משפחתך הזיכרונות והחוויות ממך חקוקות בלב וגם לנו הם הצליחו להעביר בפשטות את הווייתך ואת תרומתך ואת יעקב שהיה וכך וייזכר לעולם.
בנוסף לדברים שלמדנו עלייך, למדנו גם על סיפור צוללת דקר שלא הכרנו קודם לכן. על הכנתה הרבה של הצוללת להפלגה, על היעלמות הקשר , על חוסר הוודאות שאפף את המשפחות ומשפחתך ביניהם. על מציאת חלקים מהצוללת כעבור כ-30 שנה. על סיפור הצוללת ועל הישארותו בתודעת המדינה.
יעקב הפכת בלילה אחד לאחד מגיבורי המדינה שייזכרו לדורות רבים וארוכים.
אנחנו חושבות שאם היית חי היום היית אדם מצליח והיית תורם רבות למדינה שלנו בעזרת הכישורים הנרחבים שלך.
היית נאהב, עודך נאהב, ותמיד תיהיה נאהב.

נזכור אותך לעד,
יהי זכרך ברוך.

ספיר, ירין ורוית.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה