דרכו של צבי היתה שונה מדרכם של רוב חברינו בחברת הנוער ניצולי אושוויצים, אשר אליה הצטרף עוד בהיותם באיטליה. אך יד הגורל האכזרי אשר פגעה בהם בכל, טלטלה גם אותו טלטלה גדולה עם כל ילדי ישראל בהונגריה בימי הזוועה של אותו רשע. כאשר סיפר לנו ברשימותיו לא בנקל הסתגל לחברה ולתנאים החדשים השוררים בארץ ובקיבוץ. אך בהתנגשו בהם ידע להכירם ולהתגבר. ידע לקבל עליו את מרות החברה מתוך השלמה גמורה לסדריה. וחכמת החיים למדתהו למצוא את שביל הזהב בין תביעותיו הפרטיות לבין דרישותיה של החברה. הוא ידע ללמוד מן החיים וניתן היה להשפעה במסגרת חינוכית וידענו כי בבוא היום ימצא במקום הדרוש וימלא את חובתו בדייקנות ובסדר ויתגלה בו הגרעין הטוב הטמון בנבכי נפשו.
בראשית דרכו בארץ אפשר היה להבחין בו קו של עקשנות/התפנקות אשר ייתכן שמקורו היה במצבו הפיזי שלא היה כתיקונו ואשר התבלט לעתים בארשת תביעה מו העולם המחויב לפצות אותו על כל מה שנתקפם על ידי הטבע והמקרה הרע. אך גם צביון זה טושטש בו בהמשך הזמן והוא ידע להתגבר על עצמו ויצא לחיים ולמלחמה ועל משמרתו נפל.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים של כל צעירי עמנו הנותנים את נפשם ואת כל מאודם על גאולת ישראל.
דברים לשלושים למותם
מחבר גבעת השלושה
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח