זוהר שורגי ז"ל

קורות חיים

זוהר, בן בקה וגדליהו, נולד באשקלון בי"א באייר תשכ"ב (15.05.1962). אחיה של זיוה. הוא גדל והתחנך באשדוד, למד בבית הספר "גאולים" ובתיכון "מקיף א'". בילדותו היה חניך בתנועת הנוער "המחנות העולים". זוהר אהב כדורסל ושיחק בנבחרת הנוער של אשדוד.

את שירותו הצבאי עשה זוהר ביחידת הפלס"ר (פלוגת סיור) של הצנחנים.

בשנת 1986 נשא זוהר את נאווה לאישה. אחרי שלזוג נולדו שני ילדים, איתמר ודניאל, הם עברו לגור במושב יפית בבקעת הירדן. מאז היותו ילד אהב זוהר את הטבע ואת בעלי החיים, ובפרט סוסים, ובמושב הוא גידל וטיפח סוסים ואף הנהיג מסורת רכיבה בקרב ילדי הבקעה. שם גם נולד בן זקוניו, עומר.

בשנת 1991 הקים זוהר חברה לבנייה בשם "עיצוב ובינוי". בשנתו האחרונה עבד בחברת "נגב קרמיקה" בתל אביב כמנהל פרוייקטים.

זוהר אהב מאז ומעולם את המרחבים. הוא נהג לגמוע מרחקים, אם על אחד מחמשת סוסיו ואם על אופנוע השטח שלו או על הג'יפ. כן נהג לארגן טיולי ג'יפים לכל החברים.

משנת 1998 התנדב זוהר ליחידת מניעת עבריינות נוער (ימע"נ) של המשמר האזרחי במרחב דן. הוא היה מגיע באדיקות לכל המשמרות, וחוזר את הדרך הארוכה לבקעה לפנות בוקר. כשלושה חודשים לפני מותו החליט פיקוד היחידה למנותו לסגן מפקד היחידה ולשלוח אותו לקורס קצינים, אך זוהר לא הספיק לצאת לקורס זה.

בשעות הערב המאוחרות של יום שלישי י"ט באב תשס"א (07.08.2001) עשה זוהר את דרכו מתל אביב לבקעה, בתום ישיבת שיווק ב"נגב קרמיקה". בקטע הדרך בין אריאל לצומת תפוח, סמוך לכפר עראבין, נורתה אליו אש ממארב מחבלים. כוחות ההצלה שהגיעו למקום זמן קצר לאחר מכן קבעו את מותו מפגיעת כדור בלבו.

זוהר היה בן 39 בהירצחו, הותיר אם, אחות, אישה ושלושה ילדים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין באשדוד.

"זוהר היה בחור מלא טמפרמנט", סיפרה אלמנתו, "הוא הפגין הרבה נוכחות, היה מלא בטחון ושמחת חיים. הוא רצה לעשות עוד כל כך הרבה דברים, רצה להקים, לתרום, אבל הוא לא הספיק..."