קורות חיים
חיים, בן יעקב ומכלה, נולד בתש"ו (1946), בטוניס. עלה לארץ בשנת 1954, בהיותו בן ילד בן שמונה. התחנך בבית הספר היסודי "יכין" במושב אמץ, שם גרה המשפחה, והמשיך לתיכון "בית יחזקאל" באשקלון. מגיל צעיר עבד חיים בבניין, על מנת לעזור להוריו לפרנס את משפחתם ברוכת הצאצאים.
חיים התגייס לחיל השריון. לאחר השחרור החל לעבוד אצל קבלן לעבודת תשתית בסיני. מאוחר יותר עבד כנהג משאית בחברת "מובילי החמישה".
חיים היה נשוי לאסתר ואב לאורלי. בעל ואב מסור היה, שנהג לעזור למבוגר, נער או ילד בשעת הצורך. "איש יקר, יחיד ומיוחד", סיפרה אסתר אשתו. בשעות הפנאי נהג לעסוק בהדרכת נוער קהילתי. בימי שישי אסף את כל ילדי השכונה וערך עימם קבלת שבת במקלט.
היה אהוב ונערץ על כל מכריו. "חברמן אמיתי", אמרו עליו. חיים לא כעס על אף אחד ולא החמיץ פנים. גם כשנפגע מדבר-מה, מיהר למחול ולחזור לסדר היום בפנים יפות ושמחות.
ביום שלישי, י"ז בכסלו תשל"א, (15.12.1970), התבקש חיים להוביל במשאית בה נהג חלקי מבנים טרומיים ממפעל ליד שדרות לכפר דרום שברצועת עזה. בדרכו חזרה מכפר דרום, נתקל במארב של מחבלים. אלו ירו ופגעו בתא הנהג. כתוצאה מהירי נפגע חיים בגבו. הוא ניסה להמשיך לנסוע, אך המשאית התהפכה לתעלה צדדית. חיים עוד ניסה להימלט בריצה מהמקום, אך המחבלים הצליחו להשיג אותו ורצחו אותו במכה עם מכשיר קהה בראשו.
חיים היה בן 24 במותו. הובא למנוחות בבית העלמין באשקלון. הניח הורים, אחים ואחיות, אישה בהריון ובת בגיל שבעה חדשים. חמישה חודשים לאחר מותו נולד בנו ונקרא על שמו - חיים.